יש לי שאלה שאני מחפשת לה תשובה ועוד לא מצאתי. לגבי הניסיון של אברהם אבינו "לך לך". בפרק יא' רואים שתרח אביו של אברהם אבינו יוזם יציאה מחרן ובאמצע הדרך הוא נפטר ואז אברהם אבינו אבינו מתעכב שם. אז מה כ"כ הגדולה של אברהם בניסיון הזה? הרי הוא כבר בדרך לארץ ישראל!

לשואל שלום, שאלה קשה זו נשאלה על ידי גדולי המפרשים, ותשובות שונות ניתנו לה: רש"י (בראשית יב, ב) כתב: "והלא כבר יצא משם עם אביו ובא עד חרן? אלא כך אמר לו, התרחק עוד משם וצא מבית אביך". לפי רש"י הציווי 'לך לך' הוא לא לעזוב אלא להתרחק עוד יותר מארצו. כלומר אברם התבקש לעקור ממקום מושבו בחרן מבלי ללכת לכיוון ארצו ומולדתו אור כשדים, אלא להתרחק עוד יותר. באופן אחר ביאר ה"אבן עזרא". לדבריו, הכתובים אינם מובאים בסדר כרונולוגי. כלומר הציווי 'לך לך' המופיע בפרק יב, נאמר בסוף פרק יא, בעוד אברם באור כשדים. הרמב"ן (בראשית יב, א), לאחר שהביא את פירוש רש"י, דוחה את פירושו של ה"אבן עזרא" ומציע פירוש שלישי: "כי חרן היא ארצו ושם מולדתו, והיא ארץ אביו מעולם ושם נצטוה לעזוב אותם", כלומר מקורם של תרח ושל אברם הוא חרן. המשפחה היגרה מחרן לאור כשדים ואז שבה לכור מחצבתה בחרן. בברכה נאמנה