שאל את הרב

אכילת שום בליל שבת

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

י"ח סיון תשע"ט
שאלה
אני למדתי (בב"ק פב.) שיש תקנת עזרא לאכול שום בליל שבת בגלל מצות עונה, רציתי לשאול מה לעשות אם אשתי סובלת מהריח שעושה השום? והאם אפשר לעשות זאת גם בשום מבושל? תודה רבה!
תשובה
שלום רב לאוהבי תורתו ! ראשית נאמר שיש להזהר מאד מלגרום דחייה אצל הבריות "משום" מצות ואהבת לרעך כמוך, ובמיוחד עם רעייתך בביתך, ששם מתקיימת מצוה זו בשלימות, כמו שכתב האריז"ל. העולם נוהג להקל בקיום תקנה זו נראה "משום" שאינה מופיעה במחבר השו"ע, מכל מקום לעצם השאלה בעניין תקנת עזרא נאמר כמה פרטים; א. תקנה זו מתקיימת לכתחילה בשום צלוי או מבושל דוקא. ב. שיעור האכילה הינו מועט, ויש מי שכתב - כזית (27 סמ"ק). ג. מי שאינו נשוי - בפשטות אינו שייך בתקנה, ויש מי שכתב - שגם הוא בתקנה ושיעורו בכלשהו. ד. נשים אינן שייכות בתקנה זו. לכן במידה וניתן לקיים מצד אשתך את האמור בשום מבושל או צלוי, מה טוב. ואם זה גורם לחוסר נעימות כלפיה, ודאי שיש להמנע מכך, והשלום והאחוה ביניכם - עולה על הכל. מקורות: בגמ' בב"ק (פב.): "עשרה תקנות תיקן עזרא... ואוכלין שום בערב שבת". יש לציין שאף שכתוב ערב שבת, ביאר הר"ן (נדרים סג:) שמדובר על ליל שבת. ובהמשך הגמ' מבארת תקנה זו החמישית, משום עונה, ופרש"י: "שמצות עונה בלילי שבת כדרב יהודה והשום מרבה את הזרע כדלקמן". והוסיפה הגמ' להביא ברייתא במעלת אכילת השום, וז"ל: "תנו רבנן, חמישה דברים נאמרו בשום, משביע, ומשחין (מחמם את הגוף), ומצהיל פנים (משמח), ומרבה הזרע, והורג כינים שבבני מעיים, ויש אומרים מכניס אהבה, ומוציא את הקנאה". המ"ב (ר"פ סק"א) הביא תקנה זו להלכה: "מצוה לאכל שום בערב שבת או בליל שבת, והוא הדין שאר דברים המרבים זרע, עיין סימן תר"ח, כתב בספר חסידים (סימן ש"ץ) דשומים מבטלים תאוה, רק שומים צלויים מרבים זרע, עוד כתב כל דברים מלוחים ממעטים...". וכתב בספר מעשר רב (אות קכ"ד) שדעת הגר"א שאף מי שאינו נשוי חייב במצוה זו של אכילת שום. ונראה שהוא נסמך על דברי הברייתא לעיל שדיברה במעלותיו הגדולים של השום. ובסידור הגר"א (שער נפתלי אמרי שפר, עמ' עד) ביארו שדעת הגר"א היא שבתקנות חכמים אע"פ שבטל הטעם המפורש בהן צריך לשמור אותן, מפני שיש טעמים אחרים נוספים שאינם מפורשים וידועים. ומובא בספר אורחות רבנו (ח"ג עמ' רל"א) שהסטייפלר נהג לאכול שום מבושל כל ליל שבת אף שהיה מבוגר, וגם היה נותן לבני ביתו למרות שעדיין לא נשאו . וכתב הסטייפלר (פניני רבנו הקהלות יעקב ח"א עמ' ס"ג) ששיעור האכילה מתקיים ככל שיעורי האכילה בתורה, שהם כזית או כביצה. ובהערה כתוב ששיעור זה הוא רק לזוגות הצריכים סגולה לבנים, אולם לשאר אנשים, מספיק באכילת משהו. מבואר בספר חסידים (שם), שהמצוה היא דוקא בשומים צלויים. וביאר הסטייפלר (שם) שיניחם במחבת עם קצת שמן ע"ג האש עד שיתחילו לקבל גוון חום, ואז יורידם מהאש, כיון שבכך מתבטל מהם הכח המקלקל שקיים בהם, ונשאר בהם כח המועיל. ומובא (שם עמ' רל"א)שכאשר שכחו לבשל את השום בערב שבת, נהג הסטייפלר לאכול שום שאינו מבושל, יעויין שם. עם זאת צריך לדעת שכל זה שאין חלילה פגיעה בזולת וכדומה, וכל שכן באשתו שעלולה לסבול מריח זה, לכן ודאי שאם אשתך סובלת מהריח הזה, אין לאוכלו משום ששלום בית יסודו מהתורה, והוא יסוד הבית. לכן תקנה זו על אף שהיא מדינא דגמ' אין להעמידה באופן שווה לבניין הבית שלכם ולהתחשבות אחד בשני. מתוך שאלתך אני מבין שנהגת לעשות את התקנה על שום חי שהוא מדיף ריח שאינו נעים כלל וגם אינו מועיל לדעת הספר חסידים הנ"ל. לכן אם אכן ריח שום מבושל אינו מפריע לרעייתך, תוכל לקיים בו את תקנת עזרא בהידור. העיקר השלום והאחדות בבית, וזו הסגולה לכל הדברים, וודאי שאם אין באפשרותך לקיים תקנה זו כלל, תבורך ממילא מן שמיא בכל הדברים האמורים לעיל "משום" רצונך הטוב. בברכת שבת שלום,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il