סגרנו טלפונית לשכור דירה בטבריה, לשלושה ימים נופש. מצאנו דירת נופש אחרת שמתאימה לנו יותר. בעל הדירה הראשונה קנה ציוד לדירתו לקראת בואנו, וכמובן שציוד זה ישאר בדירה לצורך שוכרים אחרים. האם עלי לפצותו ובכמה? נשארו עוד 10 ימים עד לתאריך שקבענו לנופש, כך שהוא יכול למצוא שוכר אחר.

בס"ד אין אפשרות לענות על שאלה כזו באופן מדוייק בלי לשמוע את שני הצדדים, באופן כללי, יש כמה שאלות בהם צריך לדון. א. אם היה תשלום מקדמה הרי זה קניין ואין אפשרות לחזור, אא"כ מצאת מחליף. ב. אם טרם שילמתם מקדמה, יש לדון האם קיים כאן 'מחוסר אמנה'. הרמ"א (שולחן ערוך חושן משפט רד, יא) הביא מחלוקת האם כאשר יש שינוי במחיר יש איסור זה, וז"ל: "אף על פי שבדברים בלא מעות יכול לחזור בו וא"צ לקבל עליו מי שפרע, מ"מ ראוי לאדם לעמוד בדיבורו אף על פי שלא עשה שום קנין, רק דברים בעלמא, וכל החוזר בו, בין לוקח בין מוכר אין רוח חכמים נוחה הימנו. והני מילי בחד תרעא, אבל בתרי תרעי אין זה ממחוסרי אמנה. וי"א דאפילו בתרי תרעי אסור לחזור, ואם חזר בו יש בו משום מחוסר אמנה, וכן נראה עיקר". הש"ך הביא את דברי הב"ח שדין זה בספק. והסמ"ע (יב) כתב שדעת המחבר ג"כ להחמיר. האחרונים דנו האם מי שקיבל במתנה את החפץ ולא זקוק עוד לקנות דינו כנ"ל, בשו"ת חתם סופר (ה, חושן משפט, סימן קב) כתב שגם במקרה זה יחלקו הראשונים, וז"ל: "ולענין קבלת מי שפרע או מחוסר אמונה נראה ודאי שינוי שנשתנה הענין שנפל לו יורה בירושה הוה כתרי תרעא שברמ"א סוף סי' ר"ד". אך שבט הלוי (חלק ד סימן רו), כתב שבשינו גדול גם לדעת המחבר מותר לחזור בו וז"ל: "אם לא שלפי ראות עיני בי"ד היה שינוי השערים גדול מאד באופן שלא יפול על לב האדם שיהי' שינוי כזה במשך זמן הלז, וכיון שהיא סיבה רחוקה ונפלאה י"ל דאונסא דל"ש לא הוי לאסוקי אדעתא". לכן אם ההבדל אינו מאד משמעותי אין לחזור מהסיכום עם הראשון. ג. הוצאות שהמשכיר עשה מחמת הסיכום אתכם ואחרת לא היה עושה, יש לשלם לו, אך יש להוכיח שאכן היו הוצאות כאלו. כדברי השו"ע שלג, סעיף ח וז"ל: "אמר לאומן: עשה לי דבר פלוני ואקחנו ממך, ועשאו האומן, ואחר כך אינו רוצה לקחתו, והוא דבר שאם לא יקחנו מיד, יפסיד, חייב". בברכה,