ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
שאל את הרב תורה, מחשבה ומוסר איך וכמו מי לפסוק הלכה?

יסודות בפסיקת הלכה

שמואל אריאלל תשרי תש"פ
שאלה
לכבוד הרב אריאל שליט"א, שלום וברכה. ראיתי כמה מתשובותיו בענין דרכי פסיקת ההלכה. בענין זה יש לי לשאול: א. אם מישהו שלא הגיע להוראה, לא סיים ש"ס ואינו בקי בפוסקים וכו', למד איזה סוגיא, ורואה שבמסקנת ההלכה יש מחלוקת אחרונים, ומתוך לימודו את הסוגיא נראה לו כאחד מהם - האם הוא יכול לנהג כשיטה זו? או, מכיון שהוא לא הגיע להוראה, לא יצא הדבר מכלל ספק, ועליו לנהוג כפי הכלל שספק דאורייתא להחמיר וספק דרבנן להקל? ב. האם יכול אדם לקחת ספר אחד מקובל, לדוגמא משנ"ב או ערוך השלחן וכדומה, ולנהוג כפי כל דבריו, או דלמא צריך דוקא לבחור ברב שנמצא בחיים, וזולת כן צריך לנהוג כפי כלל ספיקות כנ"ל. אם תמצא לומר שיכול (כמדומני שכן מבואר בחזו"א יו"ד סימן ק"נ, ואינו תח"י כעת), האם צריך הוא לילך בתר אותו ספר בכל עניין, או יכול הוא לומר, שבענין שהוא כבר נוהג איזה מנהג, ויודע שיש למנהג הזה מקור נאמן בהלכה, שבזה הוא לא ישנה את דרכו, אבל מקבל שבאופן שאין לו מנהג, באופן כזה דוקא ילך אחר הספר שבחר? לדוגמא, אם בחרתי לקחת ספר חיי אדם, או משנ"ב, וכדומה, כ"פוסק" שלי, האם שוב אני צריך לבטל את כל הקולות שנהגתי מימי חינוכי אם הם נגד אותו ספר שבחרתי בו, למרות שיש להנהגותי מקורות בהלכה? בכבוד רב
תשובה
שלום וברכה! א. נראה שאכן מי שלא הגיע להוראה, גם אם הוא למד סוגיות מסויימות והתבונן בהן, אין לו להכריע בעצמו במחלוקות בין הפוסקים. לפיכך עליו להתייחס אל המחלוקת כספק, ואז יצטרך להחמיר בדאורייתא כפי שכתבת. כך כותב הרמ"א (חושן משפט כ"ה, ב): "ולא יאמר האדם 'אפסוק כמי שארצה' בדבר שיש בו מחלוקת... אלא אם הוא חכם גדול ויודע להכריע בראיות, הרשות בידו, ואי לאו בר הכי הוא... אם הוא בהוראת איסור והיתר, והוא דבר איסור דאורייתא, ילך לחומרא, ואי דבר דרבנן, ילך אחר המיקל". דהיינו שלא כל אדם רשאי להכריע במחלוקות, אלא דוקא תלמיד חכם שהגיע לדרגה מספקת של ידיעה בתורה. מה היא הסיבה להגבלה זו? - אכן ייתכן מצב שאדם שאינו בגדר תלמיד חכם מובהק ילמד סוגיה מסויימת באופן יסודי ויגיע בה למסקנה ברורה על פי דעתו. אך הניסיון מורה שפעמים רבות אין די בלימוד כזה, גם אם האדם אכן אוסף את כלל המקורות הנוגעים לסוגיה הספציפית ומתבונן בהם כפי יכולתו. לא פעם נצרך ללימוד ולהבנה גם רקע של ידע תורני כללי ונרחב, והיעדרו של ידע כזה עשוי לא פעם להביא את הלומד לטעויות בהבנת המקורות אותם הוא לומד. כמו כן, הכרעת ההלכה למעשה מצריכה לא רק לימוד של הסוגיה עצמה אלא גם הכרה של דרכי וכללי הפסיקה, דבר שנרכש על ידי לימוד תורני מקיף ונרחב. כאמור, כאשר האדם אינו בדרגה מספקת כדי להכריע בעצמו, עליו להתייחס אל המחלוקות כ"ספק" ולנהוג בהן על פי כללי הספיקות. אפשרות אחרת היא שבמקרה כזה האדם יקיים "עשה לך רב", דהיינו שיפנה אל תלמיד חכם שהוא סומך על שיקול דעתו ונוהג ללכת אחרי פסקיו, ויבקש ממנו פסיקה בסוגיה זו. כאשר הוא יקבל פסיקה מרבו, הרי הוא יכול ללכת אחרי פסיקה זו בין להחמיר ובין להקל. אם האדם בירר היטב את הסוגיה, ראוי שיציג בפני אותו תלמיד חכם את הראיות שעלו מתוך לימודו ואת המסקנה הנראית בעיניו לפסוק כדעה פלונית. באופן זה ייתכן שהוא יקבל אישור למסקנותיו מנקודת מבטו של תלמיד חכם מוסמך, או להפך, יקבל הערות והשגות על הראיות הללו. כך מופיע אפילו לגבי תלמיד חכם שראוי להורות, שאל לו לחדש חידושים בהלכה ללא התייעצות עם גדולים ממנו (עיין שו"ע חושן משפט י', ב); וקל וחומר למי שלא הגיע לדרגה כזו. ב. 1. אכן אדם יכול להסתמך על פוסק שכבר אינו בין החיים, ולעשות אותו כרבו. כך מפורש בחזון איש כפי שציינת, וכך הרי מנהג קהילות ישראל, שקהילות שונות הולכות בעקבות השו"ע, הרמ"א, הרמב"ם וכדומה, מן הפוסקים הגדולים שחיו בעבר. 2. כפי שעולה מדברי החזון איש שם וממקורות נוספים, העניין של בחירת פוסק מסויים ללכת אחרי פסיקותיו נועד כדי שהאדם לא יצטרך להתייחס לכל מחלוקת כ"ספק", אלא יהיה לו מסלול פסיקה ברור ללכת בו (הרחבה בעניין זה עיין בתשובה כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/103900). כאשר האדם כבר נהג בפרט הלכתי מסויים על פי דעה הלכתית קיימת, הרי גם אם הוא מגלה כעת שבעניין זה ישנה מחלוקת, נראה שאין הוא צריך להתייחס לכך כ"ספק" והוא רשאי להמשיך במנהגו. שהרי ההחלטה שלו לנהוג באופן זה לא היתה מתוך בחירה שרירותית בין שתי דעות שעומדות לפניו, אלא הוא נהג בתום ליבו כפי שלימדוהו הוריו או מוריו וכדומה, ורק כעת מתברר לו שבעניין זה ישנה גם דעה אחרת. אם אכן כך, אזי אם האדם מקבל על עצמו פוסק מסויים לא באופן מוחלט אלא רק כדי שתהיה לו דרך להכריע במצבי ספק (הרחבה בכך עיין בתשובה הנ"ל), הרי שבמצב כזה הוא יוכל להמשיך לנהוג כמנהגו הקודם.
עוד בנושא איך וכמו מי לפסוק הלכה?
שאל בהמשך לשאלה זו

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il