שלום לרב. האם מותר לאפות עוגה חלבית בתנור בשרי לאחר שניקיתי את התנור?

שלום וברכה ! לכתחילה יש להמנע מכך. אולם כשיש צורך ניתן להקל ולאפות בתנור זה עוגה חלבית, כאשר התקיימו מספר תנאים: א. ניקוי של התנור משיירי מאכל הדבוקים. ב. עברו 24 שעות משימוש בשרי בתנור. ג. הדלקת התנור על החום הגבוה למשך כחצי שעה. * כמו כן ניתן להקל לחמם מאכל מהמין השני כאשר הוא מכוסה לגמרי. * תנור שיש לו מנגנון ניקוי עצמי הנקרא "פירוליטי - self cleaning" ניתן להשתמש בו מבשרי לחלבי ולהיפך. מקורות: יש להתייחס לדין "זיעה" ולדין "ריחא" כמובאר בפוסקים. ביחס לדין זיעה, כתב השו"ע (יו"ד צ"ב ח') ע"פ הרא"ש: "מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קדירה של בשר הזיעה עולה ונבלע בקדירה ואוסרתה". וביאר הרמ"א: "וכל זה שהמחבת מגולה והזיעה עולה מן המאכל עצמו לקדירה שעליה, וגם מיירי שהוא בקרוב כל כך שהיד סולדת בזיעה במקום שנוגע בקדירה. אבל אם אין היד סולדת הכל שרי". ביחס לדין ריחא: השו"ע (יו"ד ק"ח ב') הכריע כדעת הרשב"א שניתן לבשל מאכל איסור והיתר בשתי קדירות נפרדות, אפילו בתנור קטן וסתום. כיון שמדובר רק על דין "ריחא". אולם הרמ"א פסק כדעת רבנו ירוחם, שדוקא אם התנור פתוח קצת יש להתיר אך אם הוא סתום מכל הצדדים אסור, והוא הדין לבשר וחלב. וסיים (שם) הרמ"א: "ואפילו בדיעבד יש מחמירין ואוסרין, אם האיסור וההיתר מגולה. ובמקום הפסד מרובה יש להקל". וכתב בערוה"ש (שם) שאם יש נקב אפילו קטן מאד, יש להקל לדעת הרמ"א. עוד נפסק בשו"ע (שם צ"ז ג') וברמ"א (שם) שאם אפה פת עם בשר אסור לאכול את הפת בחלב, כיון שיכול לאוכלו בלי חלב, הוי כמו לכתחילה ולא התירו אלא בדיעבד (ראה ש"ך שם סק"ד). לסיכום ובתוספת דעת הפוסקים עולה, שיש מחלוקת בין הפוסקים לגבי דין זיעה, אם איסורו מהתורה או מדרבנן, ומכל מקום אף בדיעבד אסור המאכל. ואילו בריחא האיסור מדרבנן, ובדיעבד מותר. עם זאת דין ריחא חמור יותר במאכלים יבשים (ק"ח א'-ב'), ודין זיעה חמור יותר במשקים ומאכלים לחים (פת"ש צ"ב סק"ו, פמ"ג או"ח תנ"א א"א סק"ל, שו"ת בית שלמה קס"ב בסופו). ריחא הוא דוקא כשאופים את המאכלים יחד, אך זיעה אסור גם בזה אחר זה (רמ"א שם א'). ריחא הוא גם כשהמאכלים בזה ליד זה, ואילו זיעה זה דוקא בזה מעל זה (פמ"ג או"ח תמ"ז א"א סק"ד). למעשה שימוש בתנורים בזמננו לבשרי וחלבי, בעייתי, משום "שאריות" מאכל של המין השני שנדבקו לדפנות התנור, משום "זיעה", ומשום "ריחא". לגבי שאריות ניתן לנקות את התנור בצורה יסודית אולם לגבי דין ריחא וזיעה נחלקו הפוסקים. כתבו הפוסקים שאין היתר לאפות בשר וחלב יחד בתנורים של ימינו, כיון שהזיעה מרובה והתנור אטום, ולדעת רוב הפוסקים התנורים שלנו כיום אינם נחשבים לתנור גדול שדיברו בו הפוסקים אלא לתנור קטן (עיין בדי השולחן צ"ז ס"ק מ"ו, ובספר פתחי מגדים פרק ו' הערה 2). אולם נחלקו הפוסקים לגבי צליה ואפיה של בשר וחלב בזה אחר זה באותו תנור; האגרו"מ (ח"א סי' נ"ט) כתב שבאפייה אין לחוש לזיעה, וכן עולה משו"ת יבי"א (ח"ה יו"ד סי' ז' ו'), אך במאכל נוזלי יש לכסות את המאכל לגמרי. אולם יש פוסקים שאסרו לגמרי את הדבר גם באפיית דבר יבש (ראה ספר הכשרות פ"א ל"א-ל"ב, מ"ג עמ' מ"א, וספר כשרות ושבת במטבח המודרני עמ' קנ"ט) ובדיעבד כשיש צורך ניתן להקל כאשר יש ג' תנאים שכתבתי בגוף התשובה. במיוחד יש להקל למי שאין לו את היכולת הכלכלית להשיג תנור עם ב' תאים, וז"ל המנחת יצחק (ח"ה כ' י"ד): "אמנם מה נעשה לאחינו בני ישראל, ובתוכם כמה בני תורה... ואין להם היכולת לרכוש להם תור לבשר ולחלב ולפרוה, לכל אחד בפני עצמו, ואף אין רצונם שלא להיכלל בכלל ברכה...". ולכן יש להקל בצורך כזה או אחר. עם זאת חשוב לציין שבזמנינו קל להשיג תנורים קטנים כטוסטר אובן ואפשר לעשות בהם את השימוש לחלבי כמו כן נקטו הפוסקים שבדבר מכוסה היטב אין לחוש לזיעה או לריחא (ראה מ"ב תנ"א ס"ק קל"ו שלא חשש במאכל מכוסה אפילו לעניין חמץ בפסח). בברכה רבה,