שלום כבוד הרב, פעם שמעתי על כך שאסור לירוק ברחוב שמא זה יגעיל אדם שעובר ורואה את זה. ואם כבר יורקים אז צריך למחוק עם הרגל או אמצעי אחר את היריקה. רציתי לדעת אם זו הלכה ואם כן איפה היא כתובה?

שלום רב ! המקור לכך נמצא בגמרא (חגיגה ה.), שרבי יוחנן היה בוכה כאשר היה מגיע לפסוק (קהלת י"ב י"ד): "כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם", וכך אמר מתוך בכי: "עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות תקנה יש לו?", ומבואר ברש"י שכוונת הפסוק: שאף דברים הנעלמים ממחשבתו של אדם והוא עושה אותם בשוגג, יביא האלוקים במשפט. שואלת הגמרא: "מאי על כל נעלם? אמר רב: זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה. ושמואל אמר: זה הרק בפני חבירו ונמאס". היינו שהרואה את חברו עושה מעשה זה, נגעל מכך, ולכן העושה כן עשוי להישפט על כך בבית דין של מעלה. ומבואר במהרש"א (שם) שאף שמדובר על שוגג, מכל מקום אדם נידון על שוגג שהוא קרוב למזיד, כיון שהיה בידו להזהר, כמו בסוגיה לפנינו שהיה מוטל עליו להשליך את הכינה ולא להורגה וכמו שמצינו בהלכות שבת, וכן היה צריך לבלוע את הרוק כמו שמצינו בהלכות תפילה, ולא לגרום לחברו שימאס מכך. וכתב המהרש"א שדומה הדבר למי ששגג במלאכות שבת שלא ידע שמלאכה זו אסורה, שנידון על כך כיון שהיה לו ללמוד ולא למד. יש לציין שדבר המופיע בגמרא אף שאינו נמצא בדברי מרן השו"ע, מכל מקום יש לו חשיבות יתירה, כיון שבש"ס גמרא מרוכזים כל היסודות של תורה שבעל פה, ויש להתייחס לאמור בכובד משקל. שנזכה להאהיב שם שמיים בכל מעשינו! בברכה רבה,