מדוע הבכורים צריכים להתענות בתענית או לסיים מסכת הרי נצלו, וצריך להיות יום שמחה? ומה הדין של נשים בכורות?

מובא כמה טעמים לתענית זו: מובאים שלושה הסברים, חלק מההסברים עונים לשאלתך: א. דעת הטור - זכר לנס שניצלו במכת בכרות. ב. מקראי קודש - הרב צבי פסח פרנק זצ"ל - שואל את שאלתך ומסביר - כמו בתענית אסתר שצמו לפני מלחמה וזכר לצום אנחנו צמים. כך גם בזמן יציאת מצרים שצוו להישאר בבתים שלא יוכו, הבכורים צמו להינצל ממכת בכרות. ג. שו"ת אור לציון - הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל - מי שנעשה לו נס זכויותיו מתמעטים, כדי שלא יתמעטו זכויותיו. לגבי נשים יש מחלוקת בין השולחן ערוך לרמ"א שלדעת השולחן ערוך גם נשים צריכות לצום והרמ"א כתב שלא נהגו. מובא אצל אחרוני הספרדים מנהגים שונים לדעת יביע אומר אם יכולה לבוא לסיום מסכת מה טוב, וכתבו החיד"א והבן איש חי - שייקחו לנשים בכורות, כיבוד מהסעודה ובכך יצאו ידי חובה.