המשנה ברורה בסימן קפב בס"ק ד’ כותב שאדם שיש לו יין בביתו ראוי לזמן עליו כל פעם שמברך ברכת המזון. אמנם לא ראיתי אינה ראיה, אבל ברוב הישיבות וכן במשפחות רבות אין מזמנים על יין אלא בשבתות ובשמחו, ואיני מוצא סיבה לחלק בין שבתות לשאר ימים. מדוע?

אנחנו פוסקים שברכת-המזון על כוס אינו חיוב, אלא הידור. לכן, כיום נוהגים שבסעודות גדולות מזמנים על הכוס, אבל בסעודות קטנות וכן בארוחות בוקר, צהרים וכו', אין מזמנים על הכוס אם אין סיבה מיוחדת, אף-על-פי שאוכלים שלושה כאחד.