ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב שבת ומועדים מקום מחלל שבת

גלישה באתרי אינטרנט שפתוחים בשבת

שאלה
שלום רב מותר לגלוש באינטרנט באתרים שפתוחים בשבת ולראות ערוצי טלוויזיה שמשדרים בשבת? ושאפילו אנשים עובדים בהם בשבת כמו חדשות? תודה רבה!
תשובה
שלום רב לשואל היקר. א. אם מדובר על גלישה באתר שפתוח בשבת אולם אין וודאות שהמידע באתר (תמונות, סרטים) נעשה בשבת - מותר להשתמש. ב אם יש וודאות שהערוצים וכו' צולמו בשבת: 1. אם מדובר באתר של גוי שנעשה עבור ישראל - יש להמתין זמן "בכדי שיעשו" (לחכות במוצ"ש זמן שניתן לערוך חדשות כגון חצי שעה), ורק אז ניתן לצפות באתר. 2. אם מדובר על אתר של יהודים, יש הסוברים שדינו כגוי לעניין זה, וצריך להמתין "בכדי שיעשו", ויש הסוברים שאין צריך להמתין. למעשה המיקל בדבר יש לו על מה לסמוך. מקורות והרחבה: תחילה יש לדון האם מידע באתר, הכולל מידע צילומים וסרטים שנעשו בשבת, מותרים בשימוש לאחר השבת, כלומר האם דינו כדין "המבשל בשבת", כמו כן בפשטות האיסור המדובר הוא דרבנן, ויש לכך נפקא מינה כדלקמן. מובא בגמ' בחולין (טו.): "דתנן: המבשל בשבת, בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: בשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל עולמית; רבי יוחנן הסנדלר אומר: בשוגג - יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו, במזיד - לא יאכל עולמית לא לו ולא לאחרים". הגמ' בהמשך מביאה שרב פסק לתלמידיו כר"מ ולכלל הציבור כר"י, מכאן כתבו התו"ס שמשמע שהלכה כר"מ וכ"פ הגר"א שכן עיקר, אמנם רוב הראשונים פסקו כשיטת ר"י, וכ"פ מרן השו"ע (שי"ח א') ע"פ ג' עמודי הוראה. המ"ב (סק"ז) כתב שבשעת הצורך אפשר לסמוך על שיטת הגר"א, ובבה"ל (שם) כתב שבדרבנן הולכים כגר"א גם למחבר (דלא כדעת הפמ"ג). וכדברי המ"ב הכריעו עוד אחרונים (ראה מנוח"א ח"א עמ' תקצ"ו).  ונחלקו הראשונים ביחס לקנס "בכדי שיעשו", לדעת רש"י איסור בכדי שיעשו הוא אפילו בישראל, כדי שלא יהנה ממלאכת שבת, ואילו לדעת התוס' (חולין שם) האיסור הוא דווקא בגוי שיש חשש שיאמר לו לעשות פעם אחרת, כלומר קונסים אותו וכך לא ירצה לומר לו פעם אחרת, ובישראל אין חשש זה שהרי לא ישמע לו לחלל שבת, שאין אדם חוטא ולא לו. בשו"ע (ש"ז כ') פסק כדברי תוס'. ואם כן בפשטות אין לקנוס בישראל שצילם בשבת אפילו זמן בכדי שיעשו, אולם יש לעיין בנידון צילומים וסרטים שנעשו בשבת, שהרי כל ההיתר של התוס' בישראל הוא שלא חיישינן שמא יאמר לו, והרי בענייני צילומים בשבת שעושים אותם בדרך קבע, לכאורה יש לחשוש שמא יאמר לו, וראה לקמן. הפרי מגדים (שכ"ה סקכ"ב) כתב לדמות בין הנאה ממלאכת גוי למלאכת ישראל מומר, ונחלקו הפוסקים בדבריו. במנחת יצחק (ג' ע"ט וראה גם ט' ל"ט) שהביא מחלוקת בין הקהלות יעקב למחזה אברהם, שהראשון הבין שהפמ"ג אוסר להנות ממעשה שבת של מומר למי שנתבשל עבורו, ואילו האחרון כתב שהפמ"ג דיבר רק במקרה שצוה לו הישראל למומר לעשות המלאכה, אסור עולמית, אך אם עשה המומר מעצמו בשביל ישראל, צריך להמתין בכדי שיעשו. בשו"ת שבט הלוי (ח"ג נ"ד סק"ב) כתב להחמיר כפמ"ג, ושאין במחללי שבת בימינו את סברת, אין אדם חוטא ולא לו, וממילא דינו כגוי ואסור להנות ממלאכה שלו במוצ"ש. אולם דעת המנחת שלמה (תנינא ס' י"ד) שאין להשוות לגמרי דין ישראל לגוי לעניין זה, אלא הפמ"ג דיבר רק בישראל מומר. יש להוסיף בנידון השאלה את דבריו הנודעים של הכתב סופר (בתשובותיו או"ח סי' נ', הובא להלכה בכה"ח שם י"ב, שבט הלוי ח"ג, ילקו"י שי"ח ועוד) שכתב לחדש, שיהודי שרגיל לחטוא, המבשל בקביעות לצורך אחרים – קנסו את מי שנתבשל בשבילו ואסור לעולם, כמו למבשל עצמו, שאנו חוששים שהוא ימשיך לחטוא אם נתיר לאחרים. עיין שם. וכן כתב לחלק בילקו"י (שם) שרק באופן עראי נאמר דין מעשה שבת, שאסור לאחרים במוצ"ד מיד, אך באופן קבוע כגון בעל מסעדה ומלון, "אסור גם לאחרים להנות מאותו תבשיל לעולם". ממילא ניתן להסיק שהוא הדין ביחס לצילום, שיש לאסור אם הדבר נעשה באופן קבע או כשיש חשש שהדבר יגרום לו לחלל שבת נוספת. אולם בשו"ת הר צבי (או"ח סי' ק"פ), וכן במנוחת אהבה (כ"ה הערה 8-9) חלקו על דברי הכתב סופר, והקלו גם במקרה שחילוני עושה מלאכה בקביעות, שמותר להנות ממנה במוצ"ש, כיון שחז"ל לא גזרו במקרה זה. נראה שאם מדובר באתר שמחלל שבת בקביעות, יש להחמיר ולאסור אף לאחרים, כיון שאין להנות מחילול שבת, ועוד שהדבר יגרום להם חלילה לחלל שבת שוב ושוב. אולם המיקל בשעת הצורך יש לו על מי לסמוך (עיין מ"ב סק"ז שהקל כגר"א במקום הצורך אף בדאורייתא). כל זה במקרה שיש ודאות שהסרט צולם בשבת עבור ישראל, או שצולם ע"י ישראל מחלל שבת שעושה כן בקביעות, אחרת יש להקל, כיון שכל דין זה הוא קנס דרבנן ובמקום ספק לא גזרו (עיין מעין זה במ"ב שי"ח סק"ב). בברכה נאמנה ובשורות טובות,
עוד בנושא מקום מחלל שבת

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il