שלום וברכה לכבוד הרב. אני נוהגת בכל שבת להדליק נרות ואח"כ לברך, האם גם בחג לעשות כן?

שלום רב. אף שבכל שבת נשים רבות נוהגות לברך ואח"כ להדליק, מכל מקום בנרות יום טוב - נכון יותר לברך קודם ואחר כך להדליק (ויש שנהגו אחרת, וכל אחת תמשיך כמנהג ביתה). מקורות והרחבה: בהקדמה של בן הדרישה (ליו"ד לקראת הסוף), האריך בשבח אמו, וכתב בהמשך שהיא נהגה נכון בב' עניינים בהדלקת נרות יו"ט אף שנשים רבות טועות בזה: א. שהדליקה נרות יו"ט (ראשון) מבעוד יום, ב. שבירכה ואח"כ הדליקה.   כדי לבאר דין זה נקדים, שביחס להדלקת נרות שבת הביא הרמ"א (רס"ג ה') ב' דעות אם לברך קודם ההדלקה, וכתב ע"פ המהרי"ל - שהמנהג לברך לאחר ההדלקה, כיון שאם תברך כאילו קבלה שבת בפרוש ותהיה אסורה להדליק, "וכדי שיהיה עובר לעשיתן, מכסים את העיניים ורק אחרי הברכה נהנים מאור הנרות". והנה כתב המ"ב (רס"ג ס"ק כ"ז) על דברי הרמ"א, שלפי זה ביו"ט שמותר להעביר אש, הנהגה זו לא שייכת, ולכל הדעות תברך ואח"כ תדליק. ואף שדעת המג"א (שם סקי"ב) שאין לחלק בין שבת ליו"ט משום "לא פלוג", מכל מקום חתם את דבריו המ"ב שדעת הרבה אחרונים - שיש לברך ביו"ט לפני ההדלקה, כדין כל המצוות שמברכים עליהן "עובר לעשייתן". ובמטה אפרים (תרכ"ה ל"ג, ואלף למטה סק"נ) כתב שאם האשה מדליקה ביו"ט עצמו, ודאי שתברך לפני ההדלקה ואין בזה "לא פלוג", כיון שכולם רואים שבשבת מדליקים לפני השקיעה וביו"ט לאחר השקיעה. וכדעת בן הפרישה בשם אמו, פסקו גם הדגול מרבבה (סי' רס"ג), המחזיק ברכה (שם אות ד'), חסד לאלפים (שם אות ו'), בא"ח (ש"ש נח אות י'), כה"ח (שם סקמ"ג), וכן כתב בשש"כ (מ"ד ב'), וכן נוהגות רוב בנות ספרד ואשכנז, וכן דעת הגר"מ אליהו זצ"ל (מאמר מרדכי מועדים), ודעתם כאמור שאין לחוש למה שמקבלת יו"ט בברכתה כיון שמותר להעביר אש ביו"ט, ואם כן תברך ואח"כ תדליק. אולם דעת שו"ע הרב (רס"ג ח') כמג"א, וכן כתב בקצושו"ע (סי' ע"ה ד'), ובספר מטה אפרים (סי' תרכ"ה ל"ג) כתב שאין למחות ביד השנים הנוהגות כן. ובספר נהגו העם (שבת אות ז') כתב שכן נהגו בארצות המערב. עיין שם. ומנהג צפון אפריקה שאף ביו"ט מברכות אחרי ההדלקה. ואם כן מי שכך נהגו בביתה, תמשיך במנהגה. אולם מי שאין לה מנהג, נכון שביו"ט תברך ואח"כ תדליק, כיון שזוהי דעת רוב הפוסקים וטעמם מסתבר כאמור לעיל. בברכה רבה,