שלום כבוד הרב קראתי שלפי הרב קוק זצ"ל הגאולה הטבעית היא הגאולה הנרצית כי היא מעידה שאנו כאילו עושים שתכנית ה׳ אודות הגאולה תתקיים (ואם לא ׳עוזרים׳ לדאולה אז ה׳ צריך לקפות מדרגות ולהביא כבר המשיח), וא״כ איך אנו אומרים "אני מאמין... בביאת המשיח בכל יום שיבא"? הרי ביאת המשיח הוא סוף תהליכי הגאולה ועלינו לרצות הגאולה המעולה, שהיא איטית, ולא ביאת המשיח כבר היום שאז אנו מדלגים כמה מדרגות ולא נגאלים כרצון ה!!! (ולמרות שאנו כבר נמצאים באמצע הגאולה ואולי היה להשיב שבגלל זה אומרים, מ״מ כל הרבה דורות שחיו לפנינו לא היו במציאות של גאולה כמונו ואיך א״כ הם היו אומרים את זה ואף הרמב״ם כתב שזהו א׳ מעיקרי האמונה)

שלום וברכה, וסליחה על העיכוב בתשובה. ראשית, חשוב לדעת שלשון הרמב"ם המקורית היא "אף על פי שיתמהמה, אחכה לו בכל יום שיבוא" ובפשטות המילים "בכל יום" מתייחסות למילים "אחכה לו" ולא למילה "שיבוא". כלומר, בכל יום האדם צריך לחכות לביאת המשיח, אך האמונה אינה כוללת שהמשיח יבוא דווקא באותו היום. וכן מוכח ברמב"ם עצמו בסוף הלכות מלכים, שכתב שחובה לחכות לביאת המשיח (ולא כתב שם שהחובה כוללת להאמין שהמשיח יבוא באותו יום), ובהמשך תיאר את הופעת המשיח כתהליך שכולל כמה שלבים. למשל שם בהלכה ד "ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות... ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' הרי זה במחזת שהוא המלך המשיח. אם עשה והצליח, ונצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל, הרי זה משיח בודאי". אגב, מדברי הרמב"ם הללו מבואר שהופעת "משיח בן דוד" היא השלב האחרון שבגאולה, אבל עוד קודם לכן יהיו ישראל בארצם תחת שלטון יהודי, וגם דבר זה כרוך כמובן בכמה שלבים.