שלום וברכה לרב. האם כשיש צורך אפשר ליטול קפסולה העשויה מג'לטין העשוי מעצמות של נבלה או טריפה?

שלום רב. לכתחילה צריך להשתדל להשיג תחליף דומה עם כשרות, ומכל מקום המיקל בדבר יש לו על מה לסמוך. מקורות: הג'לטין משמש לעיבוי מאכלים או לציפוי תרופות, ונעשה ע"י עיבוד עצמות או עורות של בעלי חיים, גם טמאים. הסימון של הג'לטין ברשימת המרכיבים נקרא - E144. יש לציין שיש ג'לטין המופק מעצמות דגים כשרים ויש לו כשרות מבד"צים חשובים. וראה שו"ת אחיעזר (ח"ב יו"ד י"א) שכתב להתיר את הג'לטין בג' תנאים, א. שנעשה מעצמות יבשות [שאינן בכלל איסור נבילה וטריפה, דעת הגר"י אברמסקי הובא בצי"א בריש ח"ד]. ב. כשהחומר נפגם על ידי החומצות והסיד, ג. כשיש ביטול של אבקת הג'לטין בשאר מרכיבי המוצר. וכמה מגדולי הפוסקים הקלו בזה (ראה בשו"ת צי"א ח"ד בתחילתו). אולם יש פוסקים שכתבו לאסור (עיין במנחת יצחק ח"ה סי' ה', ובאגרות משה יו"ד ח"ב סי' ל"ב וסי' כ"ג, אורל"צ). ובקובץ תשובות לגרי"ש אלישיב זצ"ל (ח"ג סי' ע"ג) החמיר, כיון שמייצרים ג'לטין גם מפסולת בשר טרי ויתכן שנשאר בו טעם ולא התייבש כעץ. ויש מי שהתיר לחולה שאין בו סכנה (שו"ת מלמד להועיל יו"ד ל"ה). ויסוד המתירים, הוא מטעם שאין הטעם נרגש בעצמות יבשות ויתרה מכך עושים להן עיבוד בסיד וחומרים כימים והופכים את הכל לאבקה דקה. ודומה הדבר למה שכתב רבנו הרמ"א (יו"ד סי' פ"ז), שעור הקיבה שמולחים ומייבשים אותו וממלאים אותו חלב, מותר, שמכיון שנתייבש העור הוי כעץ בעלמא, ואין בו שום לחלוחית בשר. וכן מבואר בבית יוסף שם. וראה עוד כל זה בשו"ת יבי"א (ח"ח יו"ד סי' י"א) שהאריך בנידון זה ומסקנתו להקל. ולגבי קפסולות, ראה בשו"ת צי"א (ח"י סי' כ"ה), שכתב להקל למי שנצרך, וכן כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ז סי' קל"ה). ומכל מקום כתב שם שיש מצוה להשיג את התרופה ללא ג'לטין, אם הדבר אפשרי. כל האמור אינו נאמר ביחס לתרופות או תוספים שיש בהם מרכיבים של בע"ח טמאים שטעמם ניכר או שלא עברו את התהליך הנ"ל האמור בג'לטין. בהם יש להחמיר אא"כ מדובר בחולה שאין בו סכנה, ומוכח מדעית שהתרופה אכן מועילה ואין תרופה אחרת כשרה, וכבר הארכנו בעניין זה במקום אחר. בברכה רבה, תרופה ממרכיבים לא כשרים כגון חזיר