ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב שבת ומועדים תקיעת שופר

מה השיעור המדוייק לאורך התקיעות

94
שאלה
שלום וברכה.. האם יש שיעור זמן מוגדר לאורך התקיעה של תשר"ת תש"ת ותר"ת, כמה שניות כל אחד?
תשובה
שלום רב. א. שיעור תקיעה של תשר"ת: 4-5 שניות. ב. שיעור תקיעה של תש"ת ותר"ת: 2.5 - 2 שניות. ג. יש להזהר שלא לתקוע שום תקיעה פחות מ- 2 שניות. ד. אף שמותר להאריך בתקיעה יותר מהרגיל, עדיף להמנע מכך. מקורות והרחבה: ז"ל המשנה בר"ה (לג:): "סדר תקיעות שלש של שלש שלש, שיעור תקיעה כשלש תרועות, שיעור תרועה כשלש יבבות...". ובגמ' שם: "והתניא שיעור תקיעה כתרועה, אמר אביי תנא דידן קא חשיב תקיעה דכולהו בבי, ותרועות דכלוהו בבי. תנא ברא קא חשיב חד בבא, ותו לא. שיעור תרועה כשלש יבמות: והתניא שיעור תרועה כשלשה שברים, אמר אביי בהא ודאי פליגי דכתיב 'יום תרועה יהיה לכם ומתרגמינן 'יום יבבא יהא לכון וכתיב באימיה דסיסרא 'בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא, מר סבר גנוחי גנח, ומר סבר ילולי יליל". וכתב רבנו חננאל (שם): "פירוש ג' יבבות, ג' תרועות זו אחר זו דבוקות וג' שברים הן בניחותא ומעט הפסק בינתיים, נמצא שיעור ג' שברים יותר מג' יבבות, לפיכך אמר אביי בהא ודאי פליגי וכו'". וכן פרש"י פירש ששלוש יבבות, היינו 'שלוש קולות בעלמא כשלהו', כלומר שיעור זמן קטן מיבבות. והנה בתוס' (ד"ה שיעור) הביאו פירוש רש"י, והוסיפו: "וצריך ליזהר בברים שלא יהא מאריך על כל אחד בפני עצמו כג' יבבות של שלשה קולות של שהוא דאם כן נעשה תקיעה ולא שברים, דהא שיעור תקיעה כתרועה, ושיעור תרועה כג' יבבות". ע"פ האמור כתבו התוס': "ונראה שחייב אדם להאריך בתקיעה של תשר"ת יותר משל תש"ת, ובשל תש"ת יותר משל תר"ת, דההא שיעור תקיעה כתרועה וכו'". עוד כתבו: "ומיהו אם מאריך בכל התקיעות כתקיעות תשר"ת אין לחוש דיכול להאריך כמה שירצה, כדתנן ומש בשני הכשתים אין בידו אלא אחת. ומטעם זה נמי אין לחוש אם עשה ארבעה וחמישה שברים שהשברים במקום תרועה והוי לה תרועה אריכתא כמו שאנו מאריכין ביבבות". אולם דעת ריב"א וריב"ם (שם בתוס') מפרשים: "דיבבא היא שלש כחות של כל שהוא, נמצאת תרועה תשע כחות ושיעור תקיעה כך היא. ולפירושם אין לחוש אם מאריך קצת בשברים, וצריך למשוך לתקיעה של תשר"ת כשיעור ג' שברים ותשע כחות, ומי שלא משך התקיעות כשיעור הזה, ומשך קצת בשברים לא קיים מצווה א כמר ולא כמר". כלומר לשיטתם צריך ששיעור תקיעה של תשר"ת י"ח כחות. והרמב"ם (שופר ג' ד') כתב: שיעור תרועה כשתי תקיעות, שיעור שלשה שברים כתרועה". ונחלקו האחרונים בדעתו, האם הוא סובר כדעת ריב"א או שלא ניתן להוכיח כן מדבריו (עיין בטור ובב"י תק"צ), ומכל מקום אין שיעור אורך התקיעות בצורה מוחלטת. וז"ל המגיד (שם): "ורבינו לא הזכיר שיעור לפי שכבר ביאר שנסתפק לנו מה היא התרועה אבל כתב ששיעור השברים הם כתרועה וכן הוא ששיעור היבבות והשבר אחד שהשברים הם שלש והיבבות תשע, וכן כתבו ז"ל ולא נתבאר זה בדברי רבינו יפה. ובהשגות יש שטה אחרת שהם מפרשים תקיעות דכולהו בבי התקיעות שלפני התרועות ונמצא שיעור תקיעה אחת כתרועה דכיון דאמר אביי בהא ודאי פליגי ממילא לא צריכין לתירוצא אחרינא". וכתב שלדברי הראב"ד הסכימו הרמב"ן והרשב"א ז"ל, ששיעור התקיעה שווה לתרועה אחת והיא או שלשה שברים או תשעה טרומיטין, וסיים: "והכל בשיעור אחד וכן עיקר". מרן השו"ע (תק"צ ג') הביא את דעת ר"ח ותוס' כי"א קמא, ואת שיטת ריב"א וריב"ם כי"א בתרא. ולפי כללי פסיקה של המחבר, הלכה כי"א בתרא, ולכן שיעור 'יבבא' עולה לג' טרומיטין, ושיעור 'תרועה' שווה לג' יבבות, שהם ט' טרומיטין, ושיעור 'תקיעה' שווה לתשעה טרומיטין, כדין תרועה. ובמ"ב (שם סקט"ו) כתב: "והנה בעבור שזה הסעיף רבו פרטיו ויקשה להקורא להבין ממנו פרטיו למעשה, וע"כ אכתוב בקיצור איך להתנהג לכתחלה: צריך התוקע ליזהר שיאריך בתקיעות דתשר"ת שכל תקיעה יהיה לפחות כשיעור ח"י כחות ומעט יותר והתקיעות של תש"ת ותר"ת יהיה לפחות כשיעור ט' כחות, דבזה יצא לכו"ע, שהרי מותר להאריך אפילו יותר מכשיעור. וגם יזהר בכל השברים בין בתש"ת ובין בתשר"ת שלא יעשה שום שבר מט' כחות, וטוב יותר שלא יעשה בכל שבר רק כשלשה כחות וגם יזהר לכתחלה שיעשה כל תרועה בין של תשר"ת ובין של תר"ת כשיעור ט' כחות". וכן כתבו האחרונים (כה"ח שם י"ד, חזו"ע ר"ה עמ' קל"ד). אם כן שיעור תקיעה של תר"ת, שווה לפחות לט' טרומיטין, ושל תשר"ת לפחות י"ח טרומיטין. ובשיעור זמו המדוייק של ט' כוחות אלו נחלקו הפוסקים, יש אומרים ששיעור זה שווה לשניה אחת (הגרב"צ אבא שאול זצ"ל), ויש אומרים 2 שניות (הגר"מ אליהו והגר"ש דבליצקי זצ"ל), ויש אומרים 3-4 שניות (הגר"מ מאזוז והגר"י רצאבי שליט"א). ואמר לי הרב יונתן אדואר שליט"א שהוא אחד המומחים בארץ בתחום השופרות, שמקובל לנקוט בעניין זה את השיטה הממוצעת של הגר"מ אליהו (מאמר מרדכי פרק ט"ל אות מ"ד) ונראה שכך הוא גם המנהג הרווח, ששיעור ט' טרומיטין כשתי שניות, והוסיף הגר"מ שראוי לחוש לשיטה שאומרת שט' כוחות שווה ל2.5 שניות (ראה מאמר מרדכי שם מ"ו בשם י"א). לכן למעשה, כאשר מדובר בתקיעות של תר"ת, יש להאריך בכל תקיעה כשתי שניות, וכן בתקיעות של תש"ת. ובשניהם נכון להשתדל להאריך בתקיעה כ2.5 שניות כדי לחוש לשיטה האומרת ש9 טרומיטין 2.5 שניות. ובתקיעה של תשר"ת יש להאריך י"ח כוחות, כלומר 4 שניות, וטוב לחוש לשיטה שח"י טרומיטין 5 שניות כאמור לעיל. ולמעשה צריך להזהר בכל התקיעות שלא לתקוע פחות מט' טרומיטין, היינו 2 שניות, שבזה לא יצא לדעת רוב הפוסקים, וכמו כן ידועים דברי הגרש"ז אויערבך זצ"ל, שאף שמותר להאריך בתקיעות כמה שרוצה, מכל מקום עדיף להמנע מכך, כיון שיכול להביא לידי שינוי קול. שנה טובה ובשורות טובות,
עוד בנושא תקיעת שופר

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il