האם מותר לעקם את פס המתכת כדי להתאים את המסיכה לפנים בשבת ?

לשואל, שלום וברכה! הדבר מותר. הדבר לא נחשב כ"תיקון כלי". הנימוק העיקרי לכך הוא שהמסכה ראויה לשימוש גם ללא פעולה זו, אלא שהיא יושבת יותר טוב ונוחה יותר לאחר עיצוב החוט. מה עוד שהתיקון אינו קבוע, ופעמים רבות צריך לחדש אותו כעבור מספר שעות, אחרי נגיעה לא זהירה במסכה או הנחת חפץ עליה וכדומה. נמצא שזוהי צורת שימוש בחפץ קיים, ולא עיצוב וגמר מלאכה של החפץ. הדוגמה בהלכה לאיסור מכה בפטיש בעיצוב של חפץ קיים הוא האיסור ליישר שפוד שהתעקם, אפילו באופן ידני (ביצה כח ע"א), ומכאן למדו הפוסקים שאסור ליישר בשבת מחט שהתעקמה, אפילו מעט (מגן אברהם סי' שמ סקי"א). מדברי רש"י בביצה והפוסקים בעניין (משנ"ב סי' תקט סק"ג) מתבאר שכאשר השפוד ראוי לשימושו הקודם, ולו גם בדוחק מסוים, האיסור הוא רק משום "טרחה יתירה". ממילא, בפעולה שאין בה כל טורח מותר. כך הוכיח משם בשו"ת ישועת משה (ח"ג סי' כט אות י), והוא למד מכך היתר גם לפתוח פקקים בשבת. כידוע דין הפקקים שנוי במחלוקת, אך אלה שאסרו זאת סוברים שהפקק האטום אינו בגדר "כלי" כלל, ורק בפתיחתו הוא נעשה כלי, מה שאין כן בנדון שלנו. ואכן, הגרש"ז אוירבך (שו"ת מנחת שלמה מהדו' תשנ"ט ח"ב סי' יא אות ה) כתב שפקק של בקבוק בירה ("פקק כתר") מותר לפתוח למרות ש"מעקמים אותו ועל ידי זה מתרחב וראוי לכיסוי ופתיחה", משום ש"גם מעיקרא יש עליו שם פקק, רק צריכים כח חזק לפתחו שלא על ידי פותחן". הוי אומר, עיקום שהוא צורת שימוש מקובלת, שאינה משנה את החפץ אלא משפרת את נוחות השימוש בו, איננו בגדר "תיקון כלי". דוגמה אחרת הנוגעת לנדון שלנו היא יישור מוט המשקפיים. באשל אברהם (מבוטשאטש, סי' שיג ס"ו) כתב: "במה שקורין בריל הטיה בהמתכות שיתקיים על החוטם אולי חמיר בשבת קודש... אך הטיה שאינה להתקיים, כגון הצדדים שהם עד האזנים, ושם הטיה להכניס הפנים ביניהם ונוטים מאליהם להתקרב להפנים, בכך לא שייך גם שבות". אם הבנתי נכון, מדובר על משקפיים שלא היה בהן קפיץ לפתיחה וסגירה של המוטות, אלא צורת המשקפיים הייתה קבועה, והייתה למוטות נטייה להתכנס פנימה בצורה שהפריעה להכנסת הפנים ביניהן, והיה צורך להרחיב קמעא את המוטות כאשר מרכיבים את המשקפיים על הפנים. כאן התיקון חיוני לשימוש, ובכל זאת מכיוון שפעולה זו "אינה להתקיים" אלא חוזרת על עצמה לעיתים תכופות אין זה תיקון כלי. (על יישור מוט משקפיים בימינו ראה בהרחבה בספר 'ויאמר משה' (לרב משה ירדני) ח"ב סי' כו, והביא מקורות רבים לכאן ולכאן, ומסקנתו להחמיר אפילו כאשר ניתן להשתמש בהם גם כך בקושי מסוים. לענ"ד גם המקורות שהביא שם להחמיר יודו בנדון שלנו, מאחר שזוהי פעולה קלה מאוד וגם אינה מחזיקה מעמד לאורך זמן). כמו כן כתב הגרש"ז אוירבך (מנחת שלמה הנ"ל, סי' לה,טז) שמותר ליישר כוס חד פעמית שהתקמטה, וכן מגבעת שהתקמטה, למרות שבשעת הקימוט אינם ראויים לשימוש כלל, "הואיל וזה דבר רגיל" (אמנם יש שאסרו במגבעת קשה, ראה 'ארחות רבינו הקהילות יעקב' ח"א עמ' רנח). ובניסוחו של בעל 'מנחת איש' (הל' שבת ח"ב עמ' שפא): "דבר הרגיל להתעקם או להתקמט ואפשר ליישרו בנקל מותר ליישרו בשבת". (הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שו"ת מאמר מרדכי ח"ד סי' קב, אסר ליישר פרח מלאכותי שהתעקם, ונלע"ד שכוונתו למקרה שהפרח התעקם בצורה שפוגמת מאוד ביופיו)