ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב הלכה נגיף הקורונה

יציאה עם מסכה לרשות הרבים בשבת

הרב עזריה אריאלב ניסן תש"פ
1374
שאלה
במצב הנוכחי של מגפה: האם מותר לצאת לרשות הרבים בשבת עם מסיכת מגן שמכסה את הפה ואף במקום ללא עירוב? האם דין שונה ביום טוב? האם סניטייזר על בסיס אלכוהול 70 אחוזים מותר לשימוש במהלך חג הפסח או שזה חמץ? האם הדין שונה לצוותים של בתי רפואה ומרפאות חוץ? תודה וחודש טוב!
תשובה
לשואל, שלום וברכה! 1. זהו נושא שרצוי להפנות אותו לרב המקומי, מפני שהנושא קשור לפרהסיא הציבורית וגם מפני שהוא עשוי להיות תלוי בהערכת המצב לגבי חומרת הסכנה בארץ מגוריך. לכן, התשובה שלי מיועדת למקום שאין בו רב מקומי, ועל כל פנים כשאין הוראה סותרת מהרב. 2. כאשר יש מגיפה מותר לצאת לרשות הרבים במסיכת מגן. זה לא רק מפני שפיקוח נפש דוחה שבת (ומבחינה זו הרי יש ברירה להישאר בבית), אלא שהצורך של האדם להגן על עצמו מנזק מחשיב את המסיכה כבגד, שטפל לגוף האדם ואינו נחשב כמטען שהוא סוחב. 3. תנאי להיתר זה הוא שהמסיכה תהיה כל הזמן על הפה ולא תלויה על הסנטר וכדומה, וגם בתנאי שתהיה קשורה היטב, לא רק לאוזניים אלא גם מן העורף בין האוזניים. הקשירה נועדה למנוע מצב שהמסכה תיפול באמצע הדרך והאדם בגלל חוסר תשומת לב יטלטל אותה בידיו מספר צעדים (ארבע אמות), או שהאדם ישכח ויסיר אותה מהפה. 4. ביום טוב אין איסור הוצאה מרשות לרשות. 5. סניטייזר לחיטוי ידיים אינו חמץ, מפני שגם אם הופק מחמץ כעת הוא לא ראוי ומיועד לאכילה. מותר להשתמש בו. הרחבה לסעיף 2: המקור לדין זה הוא דברי השולחן ערוך (או"ח סי' שא סעיף יג) שמותר לאישה לצאת לרשות הרבים עם בגד קטן שקשור לפניה ונועד למנוע כאב מדימום, וכתב המשנה ברורה (ס"ק נא): "דכיוון שכוונתה בשביל צער... דרך מלבוש הוא, כאשר מלבושים שהם עשויים להגנת הגוף". נאמר שם שאם הבגד קשור משני הצדדים, מקדימה ומאחורה, הוא מותר גם אם לא נועד להגן על הגוף מצער, אבל אם הוא מולבש רק מצד אחד, ההיתר מותנה בכך שהמלבוש נועד להגן על האדם. בסעיף כח שם יש היתר דומה, לקשור מטבע על פצע כדי להגן עליו, ושם השו"ע כותב תנאי נוסף להיתר זה, שהמטבע גם מרפא ולא רק מגן (קראתי שנחושת עשויה לדחות נגיפים - לא בדקתי מבחינה מדעית). לפי זה, לכאורה המסיכה, שרק מגינה מנזק עתידי ולא מרפאת, איננה נחשבת מלבוש. אולם המשנה ברורה (ס"ק קח) מכריע שדי בהגנה, כמשתמע בסעיף יג הנ"ל. כיוצא בזה כתב בשו"ת רב פעלים (ח"ב או"ח סי' מח) כסיבה להתיר הרכבת משקפיים ברשות הרבים: "דאפשר לחשוב זה בכלל רפואה, דאינו לובש כדי להגין מן הצער דוקא, אלא לובש גם כן כדי לדחות הנזק מעיניו החלושות, שריבוי האורה שבאויר יזיק לעיניו ויחלישם, והבתי עינים דוחין זה הנזק ממנו, והרי זה בכלל רפואה". לאידך גיסא, נאמר בגמרא בשבת סו ע"ב שאסור לצאת לרשות הרבים ב"פרמי", ופירש הרי"ף (ל ע"ב): "דבר שנותנין על הפה שלא ינתז ממנו הרוק". יותר ברור הדבר ברבנו חננאל, בגרסה שבאור זרוע הל' שבת סי' פד: "חתיכה של בגד שקושרים לזקנים על פיהם למען רירם מפני ששפתותיהם מתרפטות". האור זרוע שם פוסק שיש להחמיר גם כפירוש זה. אם כן, אסור ללכת עם מסיכה שנועדה לספוג את הרוק היוצא מפה האדם, כדי למנוע אי נעימות מהלובש ומהזולת. ברם, במקרה שלנו מדובר על הגנה ממחלה ממשית ולא רק מאי נעימות, ולכן המסיכה נחשבת כבגד. לאמיתו של דבר למסיכה יש תועלת נוספת, להגן על אחרים מנגיף שאולי הלובש נושא. מטרה זו, על אף חשיבותה הרבה (וידועים דברי התוספות בבבא קמא כג ע"א ד"ה וליחייב, שהאדם צריך להקפיד יותר שלא יזיק לאחרים מאשר שלא יינזק מאחרים), נראה שאינה מספיקה להחשיב את המסיכה כבגד, כי "בגד" נועד להגן על הלובש, ולא על סביבתו. מכל מקום, דומני שמטרתו העיקרית של הלובש היא להגן על עצמו. אפילו אם יש לו שתי כוונות שמבחינתו שוות בערכן, לעניין זה די לנו בכך שהאדם מתכוון גם להגנת עצמו [כך דקדק בשו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' נח,ג מלשון שו"ע הרב והמשנ"ב (ואכמ"ל בדקדוק לשונם), וכן משמע בשו"ת הר צבי, טל הרים, מוציא סי' ב, וכדבריהם משמע לענ"ד מהריטב"א בשבת יב ע"א וסה ע"א]. מסתבר שיש תועלת ללובש ולו במובן זה שזוהי תזכורת לסביבתו שלא להתקרב אליו. עוד יש להעיר, שלעניין זה הקובע הוא מחשבת האדם ולא התועלת האובייקטיבית, עיין במאירי בשבת נז ע"ב ד"ה אף חוט, ושם סא ע"ב ד"ה יש שואלים. הרחבה לסעיף 3: לכאורה גם כאשר המסכה קשורה היטב לעורף קיים החשש שהאדם יסיר אותה מפיו והיא תהיה תלויה על צווארו. אולם גם אם יעשה כך מסתבר שאין זו דרך הוצאה (בימים כתיקונם בוודאי אין זו דרכו של אדם הרוצה להוציא מסכה מרשות לרשות, אלא או עליו כדרך מלבוש או בידו), ולכן אין לאסור מעיקרא מחשש שישכח ויעשה זאת (השווה ביאור הלכה סי' שא סל"ז ד"ה ויתפרם, שם מבואר הכלל שאין לחוש שמא ישכח ויטלטל באופן שאינו דרך הוצאה, ונראה שבנדון שלנו הכל מודים שטלטול מסכה תלויה על הצוואר אינו דרך הוצאה, וראה כיו"ב בחשוקי חמד שבת יא ע"ב).
עוד בנושא נגיף הקורונה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il