ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב שבת ומועדים תפילות יום הכיפורים

לעלות לתורה ביום כיפור מי שלא צם

שאלה
שלום וברכה. ביקשנו מאחד המתפללים החשובים בציבור שיקרא מפטיר יונה ביום כיפור, הוא הסכים אבל אמר שהוא לא צם ביום כיפור בגלל נטילת תרופות ובעיות רפואיות, השאלה האם מותר לו לעלות ולקרוא לציבור?
תשובה
שלום רב. יש חילוק בין קריאה בתורה בשחרית של יום כיפור, שהקריאה באה מכח קדושת היום, וניתן לעלות מי שלא צם (חולה וכדו'), לבין הקריאה בתורה במנחה שיש להסתפק אם נתקנה מחמת התענית ואין להעלות מי שאינו מתענה, ולכן למעשה: א. אין להעלותו למנחה, ובפרט לעליית מפטיר (ראה במקורות). ב. ניתן לכבדו בעלייה בשחרית של יום כיפור. ג. אם הוא אוכל פחות מכשיעור, ניתן להעלותו גם במנחה. ד. במקרה שכבר העלוהו והוא עלה לתורה, ניתן לסמוך על המקילים בשעת דחק זו. מקורות: ז"ל השו"ע (תקס"ו ו') בשם המהרי"ק: "יש מי שאומר שאין עומד לקרות בתורה בתענית ציבור מי שלא התענה. ואם הכהן אינו מתענה יצא הכהן מבית הכנסת ועומד לקרות בתורה ישראל שהתענה". ובפשטות הכוונה לברכות יחד עם קריאת התורה, ונראה שגם לקריאה ללא ברכות לא יעלה (ראה עוד בסידור בית יעקב דיני מנחה יום כיפור ה', ושערי רחמים על השערי אפרים שער ח' ס"ק ס"ד). וכתב המ"ב (שם סקי"ט) בשם המג"א, שכל זה דוקא במנחה שהקריאה היא מכח התענית, אבל בשני וחמישי בשחרית יכול מי שלא התענה לעלות לתורה, כיון שבלאו הכי היה צריך לקרוא בתורה באותו זמן. ועיין שם שכתב שיש שפקפקו על דבריו (אליה רבה ומאמ"ר), ומכל מקום בדיעבד אם כבר קראוהו בשחרית, לכל הדעות יעלה. וראה במ"ב (שם סקכ"א) שהביא מחלוקת הפוסקים האם גם במנחה אם כסר קראוהו לעלות אם יכול לעלות, וטעם המחמירים שלא תקנו קריאה זו אלא למתענים, ודעת המקלים, משום שהברכות נאמרות מפני כבוד הציבור, ולכן הסיק שלכתחילה מי שלא מתענה שיצא מבית כנסת כדי שלא יקרואוהו, אך בדיעבד אם קראוהו והוא ת"ח והוא מתבייש לומר להם שהוא לא מתענה כדי שלא יהיה חילול השם בדבר, נראה שהוא יכול לסמוך על המקלים. ונחלקו הפוסקים אם אפשר לכבדו בשאר כיבודים כגון פתיחת ההיכל, הגבהה וגלילה, שלדעת המטה אפרים (תר"ב ט"ו) כתב להתיר, אולם ערוה"ש (קל"ה י"ד) החמיר בדבר. ובזה פשוט שאם כבר קראו לו למצוה יעלה. ולגוף השאלה בעניין עליה לתורה במנחה של יום כיפור, כתב הגרע"א (מהדו"ק סי' כ"ד) ע"פ היסוד שהובא לעיל לחלק בין ימי שני וחמישי בשחרית לבין קריאה בשאר ימות השבוע או במנחה בכל יום, שאם הקריאה באה מצד קדושת היום, כגון ביום כיפור שחל בשבת שבכל אופן היו קוראים בתורה, יכול לעלות. אך הסתפק כשחל יום כיפור בשאר ימות החול אם גם נחשב שהקריאה בו מצד קדושת יום כיפור, ונשאר בצ"ע. אולם בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ב סי' ע"ד) כתב בתורת ודאי, שאכן הקריאה ביום כיפור במנחה היא מצד קדושת היום, ולכן אפשר לעלות גם מי שאינו מתענה. וכן נוטה השדי חמד (אסיפת דינים מערכת יום כיפור סי' ב' אות ז') שכתב שללא ספקו של הגרע"א, נראה שמותר להעלות מי שלא התענה גם במנחה, כיון שיש על החולה מצוה לאכול ביום כיפור ואכילתו נחשבת כמו עינוי, ועוד יש לומר שחובת הקריאה במנחה היא גם מכח קדושת היום. וראה בשו"ת המרחשת (ח"א סי' י"ד) שחילק בין קריאת כהן ולוי שיכול לעלות כיון שקריאה זו מצד קדושת היום, לבין עליית שלישי שהוא גם המפטיר שאינו יכול לעלות אפילו בשבת, כיון שההפטרה היא מחמת התענית, ובשבת אין הפטרה במנחה. ועיין שם שתלה דין זה במחלוקת המחבר והרמ"א (תרכ"ב ב') שלדעת מרן השו"ע הקריאה היא מדין קדושת היום משא"כ לרמ"א, וכן דעת השדי חמד, אולם חשש לדעת הגרע"א. ע"כ. ולכן נראה שאם כבר קראוהו ועלה, לא ירד, כיון שיש בזה מחלוקת הפוסקים, ויש בושה בדבר, ניתן לסמוך על המקלים. כל האמור הוא דוקא אם החולה הפסיד את הצום ואכל יותר מכשיעור, אולם אם אכל או שתה פחות פחות מכשיעור, דינו כמתענה ויכול לעלות לתורה (עיין מרחשת שם, שש"כ ל"ט הערה קכ"ב, נשמת אברהם סי' תקנ"ט סק"ב, ותרי"ט סקט"ז בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל). שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה,
עוד בנושא תפילות יום הכיפורים

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il