האם מותר לומר פסוקי דזמרה בלילה או קודם עלות השחר, או שלא?

שלום וברכה זמן התפילה הוא מעט לפני הנץ החמה, באופן שתפילת שמונה עשרה תתחיל מיד בהנץ החמה - בזריחה. בדיעבד אם התפלל מזמן עלות השחר (72 דקות לפני זמן הנץ) יצא ידי חובה, אבל כל עוד יש אפשרות להמתין לפחות עד זמן 'משיכיר' אין להתפלל קודם וכן לא לומר את פסוקי דזמרא. בפשטות לפני עלות השחר אין אפשרות להתחיל את התפילה ויש המחמירים בכך אפילו בדיעבד. יש המקלים במקרה שאין שום אפשרות להמתין ולהתפלל בזמן המתאים, שיכול בדיעבד סמוך לזמן עלות שחר לומר את ברכות השחר, קרבנות ופסוקי דזמרא, וכשיגיע עלות השחר יתעטף בטלית בלי ברכה ויניח תפילין בלי ברכה, יברך את ברכות קריאת שמע ויתפלל שמונה עשרה. אחרי שיסיים את תפילת שמונה עשרה מן הסתם כבר יגיע זמן 'משיכיר' ואז ימשמש בתפילין ובטלית ויברך עליהם. למנהג האשכנזים גם את ברכת 'יוצר אור' יש לברך רק אחרי זמן 'משיכיר'. מקורות: א. שערי תשובה או"ח סי' תרסד הביא שמהרי"ל גזר תענית כששגגו והניחו טלית ותפילין ואמרו פסוקי דזמרא לפני עלות השחר (מכיוון שברכו לבטלה על הטלית והתפילין. שע"ת שם. אך הרב אפרים גרינבלט למד משם שאין לומר פסוקי דזמרא לפני עלות השחר בכל מקרה. בספר רבבות ויובלות, סימן טז). ב. כף החיים או"ח סי' פט, ס"ק ז כתב שיש להתחיל את כל ארבעת חלקי התפילה רק אחרי עלות השחר. ג. מאידך בפנה"ל הלכות תפילה יא, ח כתב שיש להקל במקום הדחק (ובהערה שם ביאר שאמנם כף החיים החמיר שבכל מקרה אין להתחיל פסוקי דזמרא לפני עלות השחר, אך מכיוון שיש הסוברים שזמן עלות השחר הוא 90 דקות לפני הנץ, ניתן להקל ולהתחיל סמוך לזמן המאוחר יותר של עלות השחר. מסתבר שלפני הזמן הראשון - 90 דקות לפני הנץ ויותר, לכו"ע אין להתחיל ברכות השחר, אפילו לא בדיעבד). ד. גם בתורת הדרך לרב מרדכי גרוס כתב להתיר באופן הזה, פרק כ סעיף כב. ה. בספר 'במחיצת חכמי ישראל' (סימן י) בירר שאלה זו עם גדולי הדור. הרב משה פיינשטיין והרב חיים פנחס שיינברג השיב לו שאפשר לומר פסוקי דזמרא לפני עלות השחר מכיוון שאינם חלק מהתפילה אלא הכנה לתפילה, ומאידך הרב יוסף שלום אלישיב והרב חיים קנייבסקי נקטו שאסור, עיי"ש שם ובהערות בשקלא וטריא בנושא. הרב אריה מינקוב ניתן ללמוד בהרחבה על זמני היום כאן באתר ישיבה