שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • גזל ונזיקין

האם מותר לרדת בתחנות שונות מהתחנות במסלול?

undefined

כולל דיינות בית אל

י"ד כסלו תשפ"א
שאלה
שלום וברכה, אני אברך שמגיע לכולל בהסעה מסודרת. הנהג אוסף בתחנות קבועות או מזדמנות על מסלול הנסיעה אברכים השייכים לכולל. א. האם מותר לי לבקש מהנהג לרדת באחת התחנות לפני ההגעה לכולל על מנת לסדר עניין אישי (באישור ראש הכולל לגבי האיחור, או בלי אישור מצד הכרח) ואחר כך להגיע בכוחות עצמי לכולל? ב. במידה והנהג ממשיך את הנסיעה לאחר ההורדה בכולל, ואני מעוניין להישאר בהסעה ולרדת בהמשך לצורך עניין אישי, האם מותר? אני שואל מצד האם יש כאן גזל כלפי חברת ההסעה למרות שהנהג מסכים, ומדובר שאינו משנה ממסלולו. תודה.
תשובה
בס"ד שלום וברכה, כדי לענות על שאלה זו, נרחיב בסוגיות "זה נהנה וזה לא חסר", וכן האם מותר לסמוך על הנהג שמותר לו לקחת אותך. זה נהנה וזה לא חסר: הגמ' (ב"ק כ.) מבררת מה הדין באדם שדר בחצר של חברו שלא מדעתו, האם צריך לשלם על כך. מנסה הגמ' לברר באיזה מקרה מדובר: אפשרות ראשונה שמדובר בחצר שלא עשויה להשכיר ואדם שלא צריך לשכור – הדין הוא שפטור מלשלם משום שזה לא נהנה וזה לא חסר. האפשרות השנייה שמדובר בחצר שעשויה להשכיר ואדם שצריך לשכור – הדין הוא שחייב לשלם משום שזה נהנה וזה חסר. מסקנת הגמ' שמדובר בחצר שלא עשויה להשכיר ואדם שצריך לשכור, והשאלה היא האם כיוון שהאדם לא חיסר מבעל הבית ממון ולכן פטור מלשלם או שמא סוף סוף הדר נהנה ולכן חייב לשלם על כך? מתרצת הגמ' שהדין הוא שאינו צריך לשלם כאשר זה נהנה וזה לא חסר. (ונחלקו הראשונים מה הדין בחצר שעשויה להשכיר ואדם שאינו צריך לשכור: לדעת הרי"ף (ט.) והרמב"ם (גזילה פ"ג ה"ט) צריך לשלם לבעל הבית על כך כיון שחיסר מבעל הבית ממון. אולם לדעת התוס' (ב"ק כ:) פטור מלשלם לבעל הבית כיון שלא נהנה אע"פ שגרם הפסד לבעל הבית. ופסק השו"ע כדעת הרי"ף והרמב"ם בדין זה.) אולם בדין שהגמ' דיברה השו"ע (שס"ד ס"ו) פסק שהדר בחצר חברו שלא מדעתו אם אותה חצר אינה עשויה לשכר אע"פ שדרך זה הדר לשכור מקום לעצמו שזה נהנה וזה אינו חסר – אינו צריך להעלות לו שכר. וכתב על כך הרמ"א בשם התוס' (ב"ק כ:) שמדובר דווקא שכבר דר בחצר חברו, אבל לא יוכל לכפות את בעל הבית לכתחילה שיניחנו לדור בו, ואע"פ שיש דין שכופים על מידת סדום במקום שזה נהנה וזה אינו חסר (ב"ב יב:) זהו דווקא במקום שלא יכול בעל הבית להרוויח בכך, אולם במקום שהיה יכול בעל הבית להרוויח בכך אלא שאינו רוצה אין כופים אותו לעשות בחינם (מרדכי ונמ"י). מדייק מכך הפת"ש (ס"ק ג') משמע שבמקום שאינו יכול להרוויח בו יכול הדר לכפות את בעל הבית אף לכתחילה. אולם מביא בשם שו"ת הנוב"י (תניינא ס' כ"ד) ושו"ת בית אפרים (ס' מ"ט) שמדברי הפוסקים לא משמע כן. מסקנת הדברים בדין זה נהנה וזה אינו חסר במקום שהיה יכול בעל הבית להרוויח שפטור מלשלם. אולם נשאר לנו להבין, האם זה מותר לכתחילה? מצינו למרדכי (ב"מ תכ"ז) שכתב שבמקום שאינו מצוה וזה נהנה וזה אינו חסר אם הוא שלא בידיעת הבעלים דינו כשואל שלא מדעת והרי הוא גזלן. משמע שאינו לכתחילה ואף יש בכך איסור גזל. אולם יש לחלק בין המקרים ע"פ מה שכתב השו"ע (שנ"ט ס"א) שאסור לגזול אפ' כל שהוא, אבל אם הוא דבר שאין מי שמקפיד עליו מותר. לכן, ביחס לשאלתך שהנוסע נהנה מכך אם יוכל לרדת באחת התחנות לפני ההגעה לכולל או באחת התחנות לאחר ההגעה לכולל (בתנאי שהנהג אינו מאריך את נסיעתו בשביל הנוסע) והנהג אינו חסר שבכל אופן זוהי דרכו, הדבר מותר לכתחילה, מפני שתי סיבות, נימוק ראשון: אפילו אם ננקוט למעשה שהדר בחצר חברו שלא מדעת הוא כשואל שלא מדעת והרי הוא גזלן, הרי שבמקרה שלנו אין דרך להקפיד בדבר ולכן אין גזל. נימוק שני: אין המקרה המדובר נחשב שלא בידיעת הבעלים, מפני שהנהג נחשב כשלוחו של הבעלים של חברת ההסעות וניתן לסמוך על דבריו ברכבו, אם הוא אומר שהדבר מותר. ניתן להביא ראיה לכך מהגמ' (כתובות צ"ח:): "אמר בעל הבית לשלוחו תן להן לאורחים חתיכה מבשר שיש לי בכלי והוא אומר תלו שתים והם נטלו שלוש ובסוף נמצא בשר של קודש כולם מעלו". משמע שאם נטלו אחת רק בעל הבית מעל משום שעשו לדעת בעל הבית, ואם נטלו שתים רק בעל הבית והשליח מעלו אבל לא האורחים משום שעשו לדעת בעל הבית והשליח. אם כן למדנו שהשליח עומד במקום בעל הבית אלא אם כן במקום שברור לנו שאין כן דעת הבעלים. בברכה, הרב עידן יוסף
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il