שלום רב, השתמשתי בהשאלה במחשב של קרובת משפחה והוא התקלקל ונשבר באחריותי, ולכן קניתי לה מחשב אחר. עלות המחשב המקורי שלה היתה כ 1200 ש"ח והמחשב החדש עלה 3000 ש"ח, אבל החלטתי להוסיף לה את הסכום הנוסף כמתנה כדי שיהיה לה מחשב איכותי. המחשב החדש הגיע עם דפקט מהחברה, ולכן לאחר תקופה היא החזירה להם את המחשב וקיבלה זיכוי על 3000 ש"ח. הלכתית, למי שייך סכום זה עכשיו? בהערת אגב, מישהו אחר מהמשפחה כבר קנה לה מחשב אחר במתנה לשימושה. כך שהיא לא זקוקה יותר למחשב.

בס"ד שלום וברכה, כדי לענות על שאלות בהם יש שני צדדים יש לשמוע את שני הצדדים, ושהצדדים יקבלו עליהם את הכרעת הרב. לכן עליכם ללכת לת"ח מוסכם ולהעלות לפניו את השאלה. באופן כללי, יש כאן שני צדדים בהם יש לדון, א. האם כאשר נתת לקרובתך את המחשב, היה מותר לה לעשות בו כרצונה ואף למכור אותו, או שהוא ניתן לה לשימוש בלבד? לכאורה לאחר שנתת את המחשב במתנה מותר לה לעשות בו כרצונה, אלא שיש לדון האם יש אומדן דעת ברור שהנותן דעתו הייתה שהוא נותן רק לשימוש והוא מקפיד על כך שתמכור. למעשה יותר נראה שאין כאן אומדנא ברורה של הקפדה שלא תוכל למכור את המחשב. אך אם אכן הדבר ברור שהנותן מקפיד על כך - אסור למכור. דבר זה ניתן ללמוד מההלכה המובאת בשו"ע (יו"ד רנג, יב): "מי שצריך לבריות ושט אחר פרנסתו ונתנו לו צדקה, אין בעלי חובות יכולים להפרע ממה שגבה בצדקה". מקור הדין בראבי"ה (תשובות אלף ג), שכתב: "ונראה בעיני הטעם משום דאדעתא דהכי לא איתיהיב ליה". וכן בריקאנטי (נז) "דאי הוה ידע האי הנותן שהנושה יגבה ממנו לא הוה יהיב ליה". היינו שכאשר האומדן ברור מה הייתה כוונת הנותן ושהוא מקפיד אם ישנו מכוונתו אסור לשנות. אך עיין במרדכי (ב"ב תצז) שהביא את רבנו שמחה שחולק על הלכה זו, וכן דעת הגר"א שחלק על דברי השו"ע - "ומה שכתב שם דאומדן דעתא שלא נתנו לו על מנת כך גם זה אינו, דמכל מקום זכה בה העני כבר והרי יכול לשנות לכל דבר כמו שכתוב בבבא מציעא (ע"ח:) וכל שכן שזכה בהן בעל חוב". אם אכן במקרים מעין אלו ישנה הקפדה גמורה שהמקבל מתנה לא ימכור, אם מכר, המתנה בטלה והכסף חוזר לנותן. ב. יש לדון האם המחשב היה שייך לך? לכאורה אם היה בו פגם שלא ידעת, והמקח בטל, לכן גם המתנה שנתת בטלה כיוון שאתה לא יכול לתת דבר שאינו שייך לך. בברכה,