ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב תורה, מחשבה ומוסר תורה שבכתב ושבעל פה

מהי הסמכות של חכמים לקבוע הלכות בדיני תורה?

הרב חיים שרייברט כסלו תשפ"א
שאלה
שלום רב, יש לי שאלה לגבי הלכות דאורייתא והלכות דרבנן. אני קורא את 'מורה נבוכים', ובמורה נבוכים כותב הרמב"ם שהטוב והאמת האלוהית הם טוב ואמת מוחלטת, ואנחנו כבני אדם שואפים תמיד אל האמת והטוב הזו. (הוא כותב כך על האדם הראשון שאכל מפי העץ כדי להתרומם אבל מצא עצמו מורד). 1. אם אנחנו בני האדם לא מסוגלים להבין את הטוב והאמת האלוהית איך ייתכן שיהיו מצוות דרבנן? הרי מעצם העובדה שנקבעה הלכה על ידי בן אדם, מתוקף היותו אדם הוא סובייקטיבי, מושפע מהתקופה ומהזמן, מהסובבים אותו ממצבו האישי וכו', כלומר ההלכה שלו תהיה נחותה מזו של דאורייתא. כלומר היא תהיה הלכה נחותה בתוקפה מהלכה שהיא דאורייתא. ומעבר לכך למה בכלל שאני אציית להלכה כזו מי קבע שהלכתו של רב מסוים תקפה בשבילי? הרי היא הלכה של בן אדם ולא של בורא עולם? 2. בתנורו של עכנאי כתובה הטענה: "לא בשמים היא". אני לא מבין את הנימוק הזה ועל פניו זה נראה ממש מזעזע. למה רבי יהושע אומר לא בשמים היא? כי מרגע שניתנה תורה מהר סיני אז כתוב שבני האדם צריכים להחליט על פי רוב? הפסוק שהוא מצטט מספר דברים בכלל לא קשור לקביעת הלכה "לא בשמיים היא". הפסוק לקוח מפסוקים שמשה אומר לבני ישראל שלא יגידו שהמצוות שניתנו להם נשגבות מהם והוא אומר להם שהם יכולים לקיים אותם פה בארץ. ההסבר לפסוק אחרי רבים להטות הוא בכלל שצריך להכריע בסוגיות לפי הרוב. מזה אני מבין שבסוגיות של קביעה האם אדם עובר מצוות או איך לקיים את המצוות צריך הסכמה של רוב. אבל מה בדבר התערבות אלוקית? כלומר כשהיה בא נביא ואומר כך או כך אסור או מותר אז לפי זה לא היו אמורים להקשיב לו?
תשובה
שלום הקב"ה הסמיך את חז"ל ושאר התנאים והאמוראים הראשונים והאחרונים להנהיג את עמו ישראל ולקבוע להם גדרים ותקנות, סייגים והוראות כיצד יש לפעול כאן בעולם כיצד יש להכריע במחלוקות וכיצד יש לנהוג בספקות. תוקפם של רבותינו נובע מהפסוק "לא תסור מכל המצוה אשר יגידו לך ימין ושמאל". הקב"ה נתן כח לרבותינו, שכל מה שהם יפסקו כך יהיה הדין האמיתי. חז"ל ושאר גדולי ישראל בכל הדורות פעלו ותקנו על פי צורך השעה, וכן תקנות וגדרים קבועים לדורות, הכל מתוך בירור המציאות. בירור ישר ללא נגיעות, ללא אינטרסים והשפעות זרות או תופעות זמניות שהיו בימיהם. הם התייחדו בטהרת ליבם ובנקיות מחשבתם למען האמת והצדק. הכרעת התורה ניתנה לחכמים על פי כללי התורה כדוגמת הליכה אחר הרוב, כפי שציינת, כיון שכך שום מעשה ניסים לא ישפיע על הכרעת ההלכה גם לא נביא כפי שכותב הרמב"ם (הלכות יסודי התורה פרק ט הלכה א'): "ונאמר לא בשמים היא, הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה, לפיכך אם יעמוד איש בין מן האומות בין מישראל ויעשה אות ומופת ויאמר שה' שלחו להוסיף מצוה או לגרוע מצוה או לפרש במצוה מן המצות פירוש שלא שמענו ממשה, או שאמר שאותן המצות שנצטוו בהן ישראל אינן לעולם ולדורי דורות אלא מצות לפי זמן היו, הרי זה נביא שקר שהרי בא להכחיש נבואתו של משה, ומיתתו בחנק..." יום טוב
עוד בנושא תורה שבכתב ושבעל פה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il