ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב משפחה, ציבור וחברה גזל ונזיקין

שימוש באינטרנט אלחוטי של השכנים

25
שאלה
שלום רב. אנחנו סטודנטים ששוכרים דירה, והצלחתי להתחבר לאינטרנט של השכן עם סיסמה קלה שניסינו. השאלה היא מבחינת גזל - השכן לא אישר לנו את השימוש ואני מנסה להגיד להם שנשלם על האינטרנט משלנו, אך מאחר ויש להם משהו שעובד הם פחות ברעיון. האם יש בכך ממש כגזל ? מאחר ומהירות האינטרנט שלה לא יורדת משמעותית והיא עדיין מקבלת מהירות גבוהה. מה עלי לעשות אם אמרתי להם להתנתק אך הם לא עשו זאת? (מאחר ואני ניסיתי לנחש את הסיסמה). איך אושב להשיב את הגזל במידה וצריך? אין לי מושג מי בעל האינטרנט
תשובה
בס"ד נראה שאדם שמתחבר לאינטרנט של השכן ללא רשותו הדבר אסור לכתחילה, אבל בדיעבד שאדם כבר התחבר הוא פטור מלשלם על כך. וכל זה דווקא כאשר אינו מאט את קצב הגלישה באופן משמעותי, אבל אם מאט את קצב הגלישה באופן משמעותי הדבר אסור אף בדיעבד, ולכן צריך לשלם על כך. אולם במקרה שלנו שהשכן עשה חסימה לאינטרנט והראה בזה שהוא מקפיד על כך שאנשים אחרים יתחברו לאינטרנט דרכו ודאי שהדבר אסור אפ' בדיעבד, וברור שצריך לשלם לו על כך. לכך אתן לך עצה קודם כל לפנות לשכן ולספר לו על כך על מנת שישנה את הסיסמא בכדי שלא תצליחו להתחבר דרכו מכאן והלאה, ואח"כ תצטרך לשלם לו על הזמן שהתחברתם לאינטרנט ללא רשותו. והבא להיטהר מסייעים בידו להבין את מקור הדין נרחיב בסוגיית זה נהנה וזה לא חסר: הגמ' (ב"ק כ.) מבררת מה הדין באדם שדר בחצר של חברו שלא מדעתו האם צריך לשלם על כך ? מנסה הגמ' לברר באיזה מקרה מדובר: אפשרות ראשונה שמדובר בחצר שלא עשויה להשכיר ואדם שלא צריך לשכור – הדין הוא שפטור מלשלם משום שזה לא נהנה וזה לא חסר. האפשרות השנייה שמדובר בחצר שעשויה להשכיר ואדם שצריך לשכור – הדין הוא שחייב לשלם משום שזה נהנה וזה חסר. מסקנת הגמ' שמדובר בחצר שלא עשויה להשכיר ואדם שצריך לשכור, והשאלה היא האם כיוון שהאדם לא חיסר מבעל הבית ממון ולכן פטור מלשלם או שמא סוף סוף הדר נהנה ולכן חייב לשלם על כך? מסקנת הגמ' שהדין הוא שאינו צריך לשלם כאשר זה נהנה וזה לא חסר. וכך פסק השו"ע (שס"ד ס"ו) שהדר בחצר חברו שלא מדעתו אם אותה חצר אינה עשויה לשכר אע"פ שדרך זה הדר לשכור מקום לעצמו שזה נהנה וזה אינו חסר – אינו צריך להעלות לו שכר. הרמ"א הוסיף בשם המרדכי שאף על פי שהוציא את בעל הבית בעל כורחו מן הבית והוא דר בו. לכאורה נלמד מדבריו למקרה שלנו שאף אם הבעלים עשה לבחינה בדיעבד אין לשלם לו, אולם בערוך השולחן (ס' שס"ג, סט"ו) כתב שכל זה דווקא כשהוציא את בעל הבית ושתק, אבל אם מיחה בו בעל הבית אע"פ שלא הוציאו חייב לשלם. ובמקרה שלנו עצם החסימה היא מחאה שלא מסכים שיכנסו. וכתב עוד הרמ"א בשם התוס' (ב"ק כ:) שמדובר דווקא שכבר דר בחצר חברו, אבל לא יוכל לכפות את בעל הבית לכתחילה שיניחנו לדור בו, ואע"פ שיש דין שכופים על מידת סדום במקום שזה נהנה וזה אינו חסר (ב"ב יב:) זהו דווקא במקום שלא יכול בעל הבית להרוויח בכך, אולם במקום שהיה יכול בעל הבית להרוויח בכך אלא שאינו רוצה אין כופים אותו לעשות בחינם (מרדכי ונמ"י). מדייק מכך הפת"ש (ס"ק ג') משמע שבמקום שאינו יכול להרוויח בו יכול הדר לכפות את בעל הבית אף לכתחילה. אולם מביא בשם שו"ת הנוב"י (תניינא ס' כ"ד) ושו"ת בית אפרים (ס' מ"ט) שמדברי הפוסקים לא משמע כן. מסקנת הדברים בדין זה נהנה וזה אינו חסר במקום שהיה יכול בעל הבית להרוויח שפטור מלשלם. אולם נשאר לנו להבין האם במקום שזה נהנה וזה לא חסר מותר לכתחילה? מצינו למרדכי (ב"מ תכ"ז) שכתב שבמקום שאינו מצוה וזה נהנה וזה אינו חסר אם הוא שלא בידיעת הבעלים דינו כשואל שלא מדעת והרי הוא גזלן. משמע שאינו לכתחילה ואף יש בכך איסור גזל. אולם יש מקרים שבהם הדבר מותר, כפי שכתב השו"ע (שנ"ט ס"א) שאסור לגזול אפ' כל שהוא, אבל אם הוא דבר שאין מי שמקפיד עליו מותר. בברכה, חנוכה שמח הרב עידן יוסף
עוד בנושא גזל ונזיקין

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il