שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • ספר בראשית

מצוות ייבום בפרשת השבוע

undefined

הרב חיים שרייבר

כ"ח כסלו תשפ"א
שאלה
שלום לכבוד הרבנים, שאלה מפרשת השבוע בבקשה: לגבי מצוות ייבום ידוע לי שיש מחלוקת האם יש היום מצוות ייבום או לא. לכאורה להלכה נקבע שלא, וזאת מהטעם שחוששים שהיבם לא יקיים את המצווה לשמה לשם ייבום בלבד ויהיה מעורב בה רצון אישי. א. הרי יהודה קיים את מצוות ייבום, אחרת לכאורה היה אסור בכלתו והרי לכאורה מצווה זו לא הייתה לשמה? ב ראיתי בספר ה'נעם אלימלך' שמביא בשם הפוסקים מדוע לא מברכים על ביאה ותירצו מכיוון שאין אפשרות לקיים מצווה זו בלא תערובות יצר הרע, אם כן איך זה מסתדר עם מצוות ייבום שצריך לקיים לשמה? הרי אף פעם אי אפשר מאה אחוז לשמה, אחרת היו מברכים? תודה רבה, חנוכה שמח ושבת שלום!
תשובה
שלום א."דעת זקנים מבעלי התוספות" (בראשית, פרק ל"ח פסוק כ"ו) הסבירו: "ויש לומר שכך היה דרכן, כי כאשר לא היה אחים למת, היה הקרוב יותר מייבם. והכי קאמר: 'צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני', ועלי היה ליבם, שלא ראיתי שיעשה שלה היבום". וכן כתב הרמב"ן "צדקה במעשיה יותר ממני, כי היא הצדקת, ואני החוטא אליה, שלא נתתיה לשלה בני. והטעם כי שלה הוא היבם, ואם לא יחפוץ לקחת את יבמתו, אביו הוא הגואל אחריו, כאשר פירשתי למעלה (בפסוק ח) בדין היבום".יהודה קיים בתמר את מצות הייבום שכן בימי האבות יבום היה שייך עם כל בן משפחה קרוב, ואף שלא היתה כוונתו לזה כבר אמרו חז"ל במשנה (יבמות פרק ו' משנה א'): הבא על יבמתו, בין בשוגג, בין במזיד (=בזנות ולא לשם יבום), בין באונס בין ברצון...קנה". ב. אינני מכיר את דברי הנעם אלימלך הללו. בכל אופן, נראה שיש לחלק לגבי ברכה יש צורך בכוונה טהורה לגמרי. אך לעצם קיום המצוה אף שאדם לא במאה אחוז מתכוון למצוה הוא מוגדר כמקיים את המצוה. לדוגמא אדם מחוייב בתפילה ואף שאמרו הפוסקים שבדורנו קשה לכוון אין האדם פטור מתפילה אך אם התפלל ולא כיוון לא חייבו אותו לחזור שוב ולהתפלל מחשש שמא שוב לא יתכוון וברכותיו לבטלה - מצינו אם כן, שאף שהמצוה לא תעשה בשלימות אין האדם נפטר ממנה וחובה עליו לקיימה כפי כוחו וכוונתו, אך לגבי ברכה יש צורך בידיעה שאכן הכוונה של האדם טהורה ובהירה ורק אז יברך. יום טוב י
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il