מי שברך בטעות ברכה ראשונה של ברכת המזון על עוגה או אטריות, ונזכר, האם ימשיך בברכת המזון, או יברך על המחיה, שלכאורה אע"פ שידוע שפסקו האחרונים שאם ברך בטעות ברכהמ"ז על דייסא וכדומה יצא [שסב"ל נגד מרן בסק רח ס יז], מ"מ כאן אם ימשיך לברך נכנס בידיים לספק של עוד שתי ברכות- על הארץ ובונה ירושלים - משא"כ אם יברך רק ברכה אחת - על המחיה, שאז יתברר למפרע שמה שברך הזן את הכל היה ברכה שאינה צריכה. או דלמא כיון שהתחיל בברכת המזון -גומר?

שלום וברכה, כפי שכתבת השולחן ערוך אורח חיים (רח סעיף יז) פסק: "ברכת שלש אינה פוטרת מעין שלש, שאם אכל דייסא אין ברכת המזון פוטרתו; אבל ביין ברכת ג' פוטרתו, שאם בירך על היין ברכת המזון במקום על הגפן, יצא; וה"ה אם בירך על התמרים ברכת המזון במקום על העץ, יצא; ואפילו לא אמר אלא ברכת הזן, בין על היין בין על התמרים, יצא". היינו שלפי השו"ע יש חילוק בין דיסא (איטריות) לבין יין ותמרים האם יצא ידי חובה כאשר טעה וברך ברכת המזון במקום על המחייה. וכתב שאף אם ברך ברכת הזן יצא ידי חובה ואין לו להמשיך. הפרי חדש (שם) החולק על השו"ע כותב שיש להשוות את הדין בין דיסא לתמרים ובשניהם יצא ידי חובה אם ברך ברכת הזן וז"ל: "אף על פי שמדברי תלמידי ה"ר יונה [ברכות כט:] משמע כן, אינם דברים של טעם, דמילתא דפשיטא דדייסא זיין ומסעד טפי מתמרי, וכיון שיצא לנו מתוך סוגייא דבפ"ק דברכות [יב, א] שאם בירך על התמרים ברכת הזן יצא, כל שכן על חמשת מיני דגן". לכן אם ברך ברכה ראשונה יצא ידי חובה ואין לו להמשיך ולא לברך על המחייה. ואם נזכר לפני החתימה של ברכת הזן, ימשיך "ועל שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה", ויסיים ברכת על המחייה. כדברי השו"ע שם. בברכה,