שלום כבוד הרב, אני בת 17 לומדת באולפנה ונמצאת בתנועת הנוער בני עקיבא. בתנועה הכרתי בחור והייתה מציאת חן. אני משתדלת בעזרת ה' לא לדבר עם בנים ולא להעמיק בשיחה. אני שומרת נגיעה וכן גם הוא. השאלה שלי היא: האם לעשות משהו בנוגע לקשר הזה למרות שגיל החתונה רחוק או לחכות (למרות שזה קשה) לגיל מאוחר יותר (20-21) בידיעה שהקשר עלול להתנתק ולהתפספס (כל אחד הולך לכיוונים אחרים, שירות לאומי /מכינה/ישיבה. ואין כבר את המסגרת של התנועה). אני יודעת שאני צריכה לסמוך על הקב"ה שיביא לי בעזרתו את זיווגי הראוי והנכון בעתו ובזמנו, אבל אולי הוא נמצא לי ממש מול העיניים??

שלום רב כיון שלא עתה זמן החתונה עליך לסמוך על הקב"ה שאת הבן זוג שלך הוא יזמין לך בצורה יותר מדויקת. מציאת חן היא דבר חשוב אבל היא גם דבר חולף. בעז"ה עוד שנתיים תבדקי האם הבחור הזה עדיין מוצא חן בעיניך והאם יש לכם רצון משותף לקשר רציני. אם לא הוא יהיה בסביבה יהיה מישהו אחר לא פחות טוב. כל טוב