ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
תרומה זכר למחצית השקל - לישיבה הגדולה בעולם! תרמו כעת ועזרו לנו
שאל את הרב תורה, מחשבה ומוסר שאלות פרטיות בסוגיות שונות

קבורת חמץ כדרך לביעורו

שאלה
במשנה פסחים פרק ב משנה ג מתואר מצב בו נפלה מפולת על החמץ. האם מותר לכתחילה לקבור חמץ כדרך של ביעור?
תשובה
באשל אברהם (בוטשאטש) סימן תמח (על סעיף ג) הביא בזה מחלוקת ומכריע שניתן לקוברן. והנה בספר נדפס מחדש שמו מחוקק יודה [סימן תמח חוקי דעת אות י] כתב שאסור לבער חמץ ע"י קבורה רק ע"י שריפה, והשיג על שו"ת הגאון פני יהושע [או"ח סימן יב] בעל המחבר מגיני שלמה זצללה"ה. והנה אין בדבריו שום ממש שיהיה הרהור או ערעור כל דהו על דברי הפני יהושע, כי פשיטא שחמץ הוא מתבער מן העולם ע"י קבורה יותר מע"י פרור וזורה לרוח או הטלה לים, ואין קפידא כלל לאסור הנשרפים בקבורה רק בדבר שע"י קבורה אינו נכלה מן העולם, אבל חמץ אפילו חטים דקשים פשיטא שנכלים מן העולם לגמרי בקבורה יותר מע"י רוח, שהאיבוד הוא מצד שהרוח משקיעו בעפר לבסוף וכן בנהר. אך עיין בשו"ת הרשב"א סי' ע' שמביא מחלוקת בירושלמי (פסחים פרק ב הלכה ב) במקרה שהפקיר חמצו האם מותר לו לאוכלו לאחר הפסח. נחלקו בזה רבי יוחנן ור"ל, רבי יוחנן חושש להערמה ור"ל לא חושש לכך. ובהמשך הירושלמי כותב שלרבי יוחנן אם נפל עליו מפולת אין כאן חשש הערמה ומותר. א"כ במקרה וקובר את החמץ כדי להוציאו אסור משום הערמה. בברכה,
עוד בנושא שאלות פרטיות בסוגיות שונות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il