מדוע שלמה שולח לחירם מלך צור ערים לא טובות ("ארץ כבול") ולא ערים טובות? ואחרי ששלמה כבר שולח לו, למה הוא מגיב על כך בשתיקה?

שלום בדברי הפרשנים אנו מוצאים מספר הסברים: הרד"ק (שם ט, י), מסביר את הרקע לברית: "ובדברי הימים אומר כי חירם נתן לשלמה עשרים עיר בארצו והושיב שם בני ישראל, וכן היה, כי חירם נתן לשלמה עשרים עיר בארצו ושלמה גם כן נתן לחירם עשרים עיר בארץ הגליל. וזה עשו לחזק הברית ביניהם. וזכר בזה הספר מה שנתן שלמה לחירם וזכר בדברי הימים מה שנתן חירם לשלמה". הרלב"ג (מלכים א ט, יא), כותב: "כבר נזכר בספר דברי הימים כי חירם נתן גם כן לשלמה עיירות הושיב בהם את בני ישראל. וראוי היה להיות כן כי לא יתכן למלך למעט ארץ ישראל" מדברי הרלב"ג ניתן להבין שהוא אכן רואה בעיה במעשיו של שלמה, אך אם מוסרים ערים בארץ ישראל לריבונות גויים, ניתן להחליף ולקבל מהגויים ערים אחרות כדי שלא יתפרש הדבר שממעטים מריבונות עם ישראל בארץ. הרב יצחק אברבנאל מקשה ע הרד"ק ומפרש: "ולכן אחשוב אני ששלמה נתן לחירם בכל שנה ושנה כמו שנזכר למעלה (מלכים א ה, טו-כח) החיטים ושמן כמות רב למאכל ביתו, ואחרי שכילה כל מלאכתו, ראה לתת לחירם עיירות מארץ הגליל. לא שישתעבדו העיירות ההם לחירם ולא שיהיה אדון עליהם וישתעבדו בם ישראל הדרים בהם אל מלך צור, כי יהיה שלמה עובר על מצות התורה, אבל היה ענין המתנה – שבאותה העיירות יגבה בכל שנה ושנה החיטים והשמן אשר היה נותן אליו, ונהיו אם כן הפירות לחירם ומשפט הערים ואדנותם היה לשלמה. ולכן נתנם אליו בארץ הגליל שהיא ארץ חיטה ושעורה ארץ זית שמן ודבש". לדברי האברבנאל אין מדובר על העברת ערים לריבונות חירם אלא שתשלומי המס שייגבו מערים אלה, יועברו לחירם. נראה, שבמשך אותם עשרים שנה מאז שנבנה הבית, היה שלמה משלם לחירם חיטים ושמן מכלל היבול בארץ, וכעת שלמה רצה לשנות זאת על ידי כך שהתשלום יהיה מהערים הללו שבגליל. חירם לא היה מרוצה מהסידור החדש. הוא קורא למקומות הללו ארץ כבול. בגמרא נחלקו בשאלה, מה משמעות השם "כבול". כך נאמר בגמרא בשבת נד ע"א: מאי ארץ כבול? אמר רב הונא: שהיו בה בני אדם שמכובלין בכסף ובזהב. אמר ליה רבא: אי הכי היינו דכתיב: "ולא ישרו בעיניו", מפני שמכובלין בכסף ובזהב לא ישרו בעיניו? אמר ליה: אין, כיון דעתירי ומפנקי, לא עבדי עבידתא. רב נחמן בר יצחק אמר: ארץ חומטון היתה. ואמאי קרי לה כבול, דמשתרגא בה כרעא עד כבלא. ואמרי אינשי: ארעא מכבלא דלא עבד פירי. לפי הפירוש של רב הונא הבעיה היא ביושבים במקום, ולפי רב נחמן הבעיה היא במקום הישיבה. חירם חשש שאנשים שם עצלים מחמת עושרם ועל כן כמות המס תהיה נמוכה, או שכבול זוהי ארץ חומטון: "פירוש שרגליו של אדם משתקע בה מחמת החול כאילו הם כבולות, על כן אינה עושה פירות" (רד"ק מלכים א ט, י). חירם החזיר בחזרה את הערים הללו לשלמה כפי שמסופר בדברי הימים, ובסיכומו של דבר התכנית הזו לא יצאה אל הפועל. יום טוב