בערב פסח שחל בשבת, כשאוכלים הלחם בחדר אחד ושאר התבשילים בחדר אחר, איפה מברכים ברכת המזון?

שלום וברכה, ניתן לאכול את החמץ בחדר אחד, להתכוון בברכת "המוציא" להמשיך את הסעודה בחדר אחר, לאכול כמות גדולה מכזית במקום הראשון, להמשיך את הסעודה בחדר השני ובסופה לחזור לחדר הראשון ולברך שם ברכת המזון. אם שני החדרים מצויים באותו בית - יש מקום להקל ולברך ברכת המזון גם במקום השני, ואם יכול לראות מקומו הראשון בודאי יש להקל אף לכתחלה. וכן אם הרגילות היא להכנס מחדר אחד לשני בשעת סעודה, כגון בין המטבח לסלון. מקור הדין, נחלקו הפוסקים האם יש דין שינוי מקום כאשר עוקר מחדר לחדר. להלכה הכריע המשנה ברורה (קעח, יב) שלכתחילה אין לשנות אך אם שינה אינו מברך מחדש ובסעודת לחם לכתחילה יחזור למקום הראשון. אך יש שנוהגים להקל בזה (ביאור הלכה שם ד"ה בבית באריכות). ועיין בסימן קפד (ב) שם מבואר שלמרות שבסעודת לחם לדעת הרמ"א מותר לעבור למקום אחר ולהמשיך שם ולבסוף לברך במקום השני היינו כאשר אוכל גם במקום השני לחם, אך אם אוכל שאר מאכלים צריך לחזור למקום הראשון. והמנחת יצחק (חלק ו סימן מח) כתב לחזור לברך בחדר הראשון והוסיף שיש לאכול שם בסוף הסעודה עוד פת וז"ל: "הנה עצתו נכונה, בער"פ שחל בשבת להתחיל סעודת שחרית בחדר א' ולאכול כל הסעודה שנתבשלו בכלים של פסח בחדר ב' ולחזור לאכול כזית פת בחדר א' ולברך שם, אף דכל מה שכתב בס' כף החיים (סי' קע"ח דף כ"ג) שציין כ"ת, הכוונה רק שיברך שם במקום הב', דאל"כ שייך שמא ישכח שכתב הרמ"א, ולברך במקום הב' צריך אכילת כזית פת, מ"מ הרי מבואר ברמ"א שם דלצורך מצוה עוברת שרי, ובביאור הלכה שם כתב להוכיח מדברי המאור וש"פ דאפילו לדבר מצוה שאינה עוברת שרי, ולאותן אנשים שבכה"ג עדיף להם יותר שלא לבוא לחשש שישאר חמץ ברשותו הוי לדבר מצוה, ועוד י"ל כיון דכל החשש שמא ישהה וישכח לחזור למקומו ולברך, בערב פסח בבוקר ל"ש זאת שממהרים לגמור קודם זמן האיסור, ול"ח לשמא ישהה. וכמ"ש כה"ג שם בביאור הלכה (ד"ה בלא ברכה) לענין הניח חולה או זקן, ושרי אם מכוון בתחילה לעקור באמצע הסעודה ולאכול בחדר הב' ולחזור ולגמור בחדר הא' ולברך שם כנלענ"ד". בברכה,