א. מוזכר בפוסקים שאין לנהוג תרתי דסתריי גם ביום אחר (ולא רק באותו יום) אלא בשעת הדחק. האם הרצון שהילדים ישתתפו בסעודת הלילה נקרא שעת הדחק? ב. אם כן, האם זה יכול להיחשב שעת הדחק בשבת אחת ולא שעת הדחק בשבת אחרת? ג. האם לא ראוי לצאת י"ח ק"ש עם ברכותיה? ד. האם אין כאן מכשול לרבים שלא יקפידו לקרוא ק"ש לאחר צאת הכוכבים ויבטלו מצווה מהתורה?

א. בודאי שהצורך שילדים ישתתפו בסעודת שבת וישמעו קידוש, נחשב כשעת הדחק. ב. בזמן שעון הקיץ זה ודאי נחשב לשעת הדחק. ג. ודאי שראוי לקרוא ק"ש בברכותיה, אבל יש כאן את הצורך החינוכי שהילדים ישמעו קידוש וישתתפו בסעודה, ולכן כשיש אילוצים קוראים ק"ש בלא ברכותיה. ולעניות דעתי, דין חינוך הילדים בזה עדיף על ק"ש בברכותיה. ד. שיזהירו את הציבור, ואין כאן מכשול לרבים.