מהו המקור של קבלת שבת, ומהם המנהגים הנהוגים בה?

הקדמה תפילת קבלת שבת, מיוחדת במינה, מרוממת רוח, ובה אנו מקבלים על פי חכמי הקבלה נשמה מיוחדת, כפי שקוראים בלשונם נפש רוח ונשמה- נר"ן. ומובא בקבלת האר"י התנוצצות תוספת קדושת שבת מתחיל מזמן המנחה ולכן לא אומרים תחנון, ולא אומרים על נהרות בבל כאשר אוכל פת אחר חצות היום (לנוהגים לומר לפני ברכת המזון). ועל ידי תפילת מנחה של ערב שבת מתגלים עוד יותר גילוי אורות שבת קודש, והוא עת רצון לתיקון, וקבלת אור קדושת השבת. ולכן תיקן הבעל שם טוב לומר לפניה פרק קז' בתהלים. (פרק שאנו אומרים בתפילות חג הפסח) להודות להשם יתברך על הנסים הגלויים והנסתרים שבכל יום מששת ימי החול בגוף ובנפש, ובשבת זמן פדות הנפש נגאלים מכל המיצרים בימות החול. (בחלק מהמניינים נוסח ספרד נוהגים לומר פרק זה לפני מנחה) א. נהגו להתחיל קבלת שבת לפני השקיעה ובכך הציבור מקבל שבת. ב. קבלת שבת מוזכרת במסכת שבת: רבי חנינא היה מתעטף בטלית לפני כניסת שבת ואמר "בואו ונצא לקראת שבת מלכתא" אך קבלת שבת בצורתה הנוכחית נוסדה על האר"י ותלמידיו. והפיוט 'לכה דודי' חובר על ידי רבי שלמה אלקבץ וכך התפשטה בכל תפוצות ישראל. ג. קבלת שבת נאמרת בשמחה ובכוונה ובהודאה להשם יתברך, ובקשה על גאולתנו ועל פדות נפשינו. בנעימה ושירה וזימרה כראוי בעת קבלת פני המלך. ולכן ישנם קהילות הנוהגים לעמוד באמירת קבלת שבת. ד. בסיום קבלת שבת פונים לצד מערב, מפני שלצד מערב שוקעת החמה ונכנסת השבת. (בהתאם למקום שמתפללים בארץ כך פונים, לדוגמא: המתפללים בבאר שבע מתפללים לצד צפון ולכן פונים שמאלה למערב, המתפללים בטבריה לצד דרום, ולכן פונים ימינה לצד מערב. וכך בכל מקום ומקום ולא פונים בצורה אוטומטית לאחור) ה. מובא בשער הכוונות שאומרים 'בואי כלה' פונה לימין, 'בואי כלה' פונה לשמאל, ו'בואי כלה' לאמצע. ומובא בכף החיים הסבר (רסא, כח) מפני שהוא כנגד החוכמה לצד ימין, וצד שמאל כנגד הבינה, ולפניו כנגד הדעת. ו. שבת ביום טוב או בחול המועד – מנהג הספרדים לומר קבלת שבת רגילה כמו ביתר השבתות על פי שער הכוונות. בבתי הכנסת האשכנזים נוהגים לקצר את קבלת שבת ומתחילים ב'מזמור לדוד' ואומרים בלכה דודי שני בתים ראשונים ושניים אחרונים. מפני שלא תקנו סדר קבלת יום טוב ועל מנת לא לבייש את החג , השבת מוותרת על מקצת סדר קבלתה.