ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב משפחה, ציבור וחברה גזל ונזיקין

האם מותר להשתתף בהגרלה?

כולל דיינות בית אלי"ח ניסן תשפ"א
18
שאלה
היי שלום לרב היקר והנכבד עד מאוד! האם מותר לקיים הגרלה או להשתתף באחת? לדוגמא כל אחד קונה השתתפות בחמישה שקלים ואני מגריל אופניים אם זה מותר האם מותר לי גם להרוויח מכך את מה שיישאר ולהפיק מכך רווחים? תודה מראש!
תשובה
בס"ד שלו' וברכה לשואל הנכבד, במשנה (סנהדרין כ"ד,ב) נאמר: "ואלו הן הפסולין [לעדות] המשחק בקוביא [אנשים המהמרים על הערך שיצא בקוביא]. ובגמרא נחלקו מה הסיבה שמשחק בקוביא פסול לעדות, לרמי בר חמא הטעם משום דהוה אסמכתא, ואסמכתא לא קניא. ופרש רש"י, שהאדם נותן שלא מדעתו (אין גמירות דעת של נתינה) כיון שהוא סבור שהוא יוכל לנצח ולא יפסיד את ממונו ועל דעת זו הוא מניח את כספו, ופעמים שהוא מפסיד ומחוייב ליתן שלא כפי מחשבתו הראשונה. [בטעם האיסור של התחייבות באסמכתא כתב הריטב"א (שבת, קמ"ט), שאין לאדם לזכות בממון חבירו שלא ברצון שלם וכשמפסיד חבירו הרי הוא עצב ואינו נותנו לו בלבב שלם, ועוד שמא ילמדו לעשות כן בקבע ולא יהיו עסוקים בישובו של עולם]. לרב ששת אין במשחק בקוביא משום אסמכתא, וביאר רש"י, שלדעת רב ששת אסמכתא היא דווקא במקרה שאדם סומך על מעשיו, כגון אדם שנשכר לעבד שדה וקבע תנאי עם בעל השדה שאם לא יעבד את השדה ישלם סכום גדול. והרי האדם הנשכר בטוח שיעבד את השדה ולכן הוא מסכים להתחייב על סכום גדול כל כך, אולם במקרה בו אין למתחייב על מה לסמוך שכן התוצאה אינה תלויה במעשיו וסיכוייו לזכות הם לפחות כמו סיכוייו להפסיד, כגון במשחקי הימורים, הרי הוא מתחייב בכוונה גמורה שאם יפסיד ייתן את ממונו, כיון שמלכתחילה אינו בטוח שיזכה ומניח כספו על דעת לתנו אם יפסיד. מהרמב"ם (גזלה ו,י) נראה שפסק כרמי בר חמא כיון שפסק: "המשחקים בקוביא כיצד, אלו שמשחקים בעצים או בצרורות או בעצמות וכיוצא בהן, ועושים תנאי ביניהם שכל הנוצח את חברו באותו שחוק יקח ממנו כו"כ, הרי זה גזל מדבריהם, אף על פי שברצון בעלים לקח, הואיל ולקח ממון חברו בחנם, דרך שחוק והיתול, הרי זה גוזל.. וגזל מדבריהם הוא" (ועוד יש אריכות דברים בביאור דברי הרמב"ם ואין כאן המקום). השלחן ערוך (חושן משפט ש"ע, א-ב) פסק כדברי הרמב"ם שמשחק בקוביא אסור מדרבנן משום גזל: סעיף א: "יש דברים שאסרו חכמים משום גזל, והעובר עליהם הרי זה גזלן מדבריהם: מפריחי יונים ומשחקים בקוביא.." סעיף ב: "המשחקים בקוביא כיצד, אלו שמשחקים בעצים או בצרורות או בעצמות, ועושים תנאי ביניהם שכל הנוצח את חבירו באותו שחוק יקח כך וכך. וכן המשחקים בבהמה או בחיה או בעופות ועושים תנאי שכל שתנצח בהמתו או תרוץ יותר יקח מחבירו כך וכך, וכל כיוצא בדברים אלו, הכל אסור, וגזל מדבריהם הוא". הרמ"א (ש"ע,ג'), פסק שהמנהג להתיר משחק בקוביא: "וכבר פשט המנהג כסברא האחרונה לשחוק בקוביא..", וכן כתב בסימן ר"ז (סעיף י"ג): "ויש אומרים דג' חלוקין בדיני אסמכתא... אבל אם אין בידו לגמרי, ולא ביד אחרים, כגון המשחק בקוביא וכיוצא בו, שאינו יודע אם ינצח או לא ואפילו הכי התנה, ודאי גמר ומקני מספק". שיטה זו מבוססת על דברי רש"י הנ"ל בבאור דברי רב ששת ותוספות (סנהדרין כ"ה,א סוד"ה 'כל'). ויוצא שמשחקי הגרלה או התערבויות שהזכיה היא הממון שכל משתתף הניח בתחילה שנויים במחלוקת, שלדעת השולחן ערוך הדבר אסור משום גזל דרבנן-אסמכתא, ואילו לדעת הרמ"א הדבר מותר. [ואמנם יש לציין שבשו"ת רב פעלים (ב' יו"ד ל') כתב שאף לדעת הרמ"א אין להתיר לכתחילה לשחק בקוביא, אלא שנהגו להכשיר לעדות מי שמשחק בקוביא ויש לו אומנות אחרת, וכדמצינו שהשו"ע או"ח שכ"ב,ו פסק 'ליתן מנה גדולה כנגד מנה קטנה ולהטיל גורל עליהם -- אפילו בבני ביתו ובחול -- אסור משום קוביא', ולא השיג עליו הרמ"א]. אולם כל האמור הוא דווקא כאשר כל משתתף נותן כסף מתחילה והזוכה במשחק או ההגרלה מקבל את כל הקופה, בזה נחלקו האם האדם נותן מדעת או לא, אך בנידון השאלה אין המשתתפים זוכים בקופה של דמי ההשתתפות, אלא בחפץ אחר אותו הם לא נתנו, ולא שייך לומר שהזוכה לוקח את ממון שאר המשתתפים שלא ניתן בדעת גמורה, אלא הוא נוטל את ממון המארגן שבוודאי ניתן בדעת גמורה, שהרי מלכתחילה יועד לזכיית אחד המשתתפים. כמו כן המארגן יכול ליטול את דמי ההשתתפות שנתן כל משתתף, כיון שכל אחד מהמשתתפים נתן אותם ללא ציפייה לקבלם חזרה באם ינצח בהגרלה או במשחק, והם ניתנו בדעת גמורה למארגן בתמורה לאפשרות הזכייה בחפץ אחר (אופניים וכדו'). כדברים הללו פסק בשו"ת רב פעלים (ב, יו"ד, ל') וכן בשו"ת יביע אומר (ז', חושן משפט ו'). בברכה, הרב משה בר ציון
עוד בנושא גזל ונזיקין

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il