ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לצערנו התרחשה שגיאה בקבלה או הצגה של נתונים

מהי חלת מפתח?

הרב נועם דביר מייזלסכ"ה ניסן תשפ"א
504
שאלה
א. מה זה חלת מפתח, ב. כיצד עושים אותה, ג. מה מקור המנהג?
תשובה
שלום וברכה. א. "חלת מפתח" היא חלה המיועדת ללחם משנה ב"שבת מברכין" (של חודש אייר) שלאחר הפסח, ויש בה רמז מסויים לצורת מפתח, ומיוחס למנהג זה סגולה לפתיחת שערי פרנסה ושפע של ברכה. ב. יש נוהגים: לנקוב את החלה במפתחות [ויש שעושים זאת עם המפתח של ארון הקודש], ויש נוהגים: להחביא בתוכה מפתח/מפתחות עטופים ולהוציאם לאחר האפיה, יש נוהגים: לעשות עליה צורת מפתח ע"י שומשום, ויש נוהגים: לעשות את כל החלה בצורת מפתח (נראה שהדרך האחרונה עדיפה מכמה בחינות). ג. אף שמנהג זה לא נשתרש בכל הקהילות ואין לו מקור בדברי הפוסקים, מכל מקום הוא הוזכר לשבח בכמה ספרי מנהגים וחסידות, ומנהג ישראל תורה הוא, וכבר נוהגים כך מאות שנים. הרחבה: ראשית כל צריך לדעת שמפתח הפרנסה בידו של ה' יתברך בלבד, וכדברי הגמ' (תענית דף ב.:): "אמר רבי יוחנן: שלשה מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא שלא נמסרו ביד שליח, ואלו הן: מפתח של גשמים, מפתח של חיה, ומפתח של תחיית המתים... במערבא אמרי: אף מפתח של פרנסה, דכתיב פותח את ידך וגו'. ורבי יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא? אמר לך: גשמים היינו פרנסה". ובגמ' בר"ה (טז.) מבואר שהזמן המסוגל לברכה בשדות הוא, זמן הקרבת העומר: "מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח, מפני שהפסח זמן תבואה הוא, אמר הקב"ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות". ומובא בספרים שתבואה רומזת לכל מחסורו של אדם (עיין זוה"ק ח"א ורכו:, טעמי המנהגים סי' תקצ"ו, ראה מאמר הג"ר אליהו נאה ב"אסיפת חכמים" באיאן ביתר, ניסן תשע"ה). ואולי מדברי חז"ל אלו נשתרבב מנהג חלת המפתח הנ"ל. והנה בספר אוהב ישראל לרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא זי"ע (לקוטים לשבת שלאחר הפסח) כתב אודות מנהג זה: "המנהג הוא מימים קדמונים לנקוב את החלות בשבת שלאחר פסח במפתחות, ונעשה על החלה צורת מפתח ומנהג ישראל תורה וכו'". וכמה טעמים למנהג זה; א. בשם הרה"ק רבי פנחס מקוריץ זי"ע שהיה תלמיד חבר של הבעש"ט הקדוש (אמרי פנחס אות רי"ז) מובא שהזמן שבין פסח ראשון לשני הוא עת רצון ושערי שמיים פתוחים, ונותנים סימן לכך ע"י שמנקבים את החלות במפתח (וראה מעין זה בסידור היעב"ץ). ב. שזהו הזמן בו התחילו לאכול בכניסתם לארץ, וכבר לא היה להם את המן, לכן היו צריכים לפתוח את שערי הפרנסה (אוהב ישראל שם). ג. כיון שמתחילים לספור ספירת העומר, ומ"ט ימים אלו הם סוד חמישים שערי בינה, והולכים ומתעלים משער לשער, ולכל שער יש מפתח, ולכן עושים צורת מפתח (אוהב ישראל שם). ד. שבת שלאחר הפסח יוצא תמיד בשבוע השני של ספירת העומר השייך לספירת הגבורה כמבואר בדברי האר"י הקדוש, שהוא בחינת זהב, אך אם מנקדים אותו בניקוד הרומז לכסף, בפתח, נעשה הגבורה פתח ושער לכל הברכות, ולכן עושים צורות מפתח על החלות (אוהב ישראל שם). ה. כיון שהותר לנו החמץ שהיה סגור ומסוגר בפסח, יש לפותחו במפתח (ספר יד אפרים לג"ר אפרים ביליצר). ו. בחודש אייר נתן הקב"ה את המן מן השמיים לאבותינו במצרים, ולכן בשבת שמברכים את חודש אייר, זהו זמן טוב שהקב"ה פתח לנו את אוצרו הטוב (טעמי המנהגים). ז. שבת זו מסוגלת לשפע וגאולה ונקראת "שבת געלא מצות" – "שבת גאולה מצות" (ישמח ישראל תזריע בשם המגיד מקוז'ניץ). שנזכה לברכת ה' ולגאולה שלמה בקרוב אכי"ר,

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il