האם כאשר קוראים או לומדים פסוק שנכתב בארמית, באונקלוס, יש לבטא את שם ה’ או רק כינוי. (האם יש הבדל בין לימוד רגיל לבין אמירת שמו"ת?) מה דין אמירת שם ה’ במזמור או בשיר שאיננו חלק מפסוק?

כאשר לומדים אין איסור להזכיר שם ד' אך רבים נוהגים שלא לומר שם ד' בשעת הלימוד. ואולם כאשר קוראים פסוק בתרגום מזכירים שם ד'. אין בכל זה הלכה ברורה אלא הכלל להזהר לא להזכיר שם ד' לבטלה. ובשיר יש להמנע מלהזכיר שם ד' אלא אם כן הוא מתכוון ממש לתפילה.