שלום הרב אשמח לעצתך/ברכתך... אחרי שנה של קשר הוא החליט לא להמשיך את הקשר הזוגי. אנחנו שנינו דתיים מבית וכיוונו גם לבית תורני, השיחות על סוג הבית שיהיה התקיימו כבר והחיים שלנו נרקמו לחיים כמעט משותפים כבר... היו לנו קשיים, לא משהו שבעיניי אי אפשר לעבוד עליו על מנת לתקן את הקשר. אני תקועה על זה שלושה חודשים אחרי הפרידה ולא יודעת את נפשי מרוב עצבות וכאב. אני יודעת שאני צריכה להתקדם הלאה ולסמוך על הקב"ה ועל דרכיו הנסתרות. אבל אני מרגישה פספוס אדיר להגשמת הבית שרצינו להקים. בבקשה תעזור לי...

שלום רב המצב שאת נמצאת בו דומה למישהו שלא עלינו חווה אבדון וקשה לו קבל זאת. כאן יש עוד קושי שלפי הרגשתך היה יכול להיות אחרת. אז כנראה שלא. אם לאחר שנה שהסתבכתם ולא הצלחתם להפוך את הקשר למשהו ודאי אז תסתכלי על הדברים אחרת. אם את היית בלב שלו אז הוא לא היה עוזב אותך. תודי לקב"ה שלא התחתנת עם מישהו שלאחר זמן היה מתחיל לפקפק בקשר ובחיבור הוודאי שכל כך נצרך לקיום המשפחה. חכמים תיקנו לנו שבעה לבכי וכו'. לא יודע אם בכית מספיק. אם לא תרשי לעצמך לבכות. תרשי לעצמך לשתף את מי שקרוב עלייך בצער שלך. תרשי לעצמך להתנחם. ככל שיעבור זמן תלכי ותתרפאי. את לא צריכה בלחץ להמשיך. רק כשאת מרגישה שאת אסופה ויש לך כוחות לכך. אבל מצד שני לא להתבצר במה שאין. לתת ללב שלך להפתח כשהוא ירצה. כל טוב