במקרה האסור, האם יהיה מותר להכניס את הספר כשהוא לא פתוח בעמוד בו נמצא שם ה'?

שלום וברכה! לכתחילה נכון להימנע מכך. אך נראה שמי שמיקל בזה יש לו על מה שיסמוך, ויקפיד שהעמוד שבו מופיע השם יהיה מכוסה לפחות בשני דפים אחרים. הרחבה ומקורות: בעיקרון, קטע שבו מופיע שם ה' מותר להכניסו לשירותים רק כאשר הוא עטוף. יש שהצריכו שני כיסויים, ויש שהסתפקו בכיסוי אחד (עיין למשל מגן אברהם מ"ג, יד; משנה ברורה מ"ג, כה). האם הדפים האחרים נחשבים כ"כיסוי" שמכסה את הדף שבו נמצא השם? בפשטות הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים, האם כריכת הספר נחשבת ככיסוי או לא. יש הסוברים שהיא נחשבת ככיסוי, ויש הסוברים שכיוון שהספר כולו הוא גוף אחד הרי אין הכריכה נחשבת ככיסוי. בעניין זה כמה פוסקים הקלו במקום צורך. (כמה מקורות בעניין זה: פרי מגדים אשל אברהם מ', ב; כף החיים מ', יד; משנה ברורה מ', ד; פסקי תשובות מ"ג, ג; פסקי תשובות ר"מ, יח). בנוסף, יש לשים לב שהדיונים הללו עוסקים בספרי קודש, בעוד שבענייננו המדובר הוא בספר שעיקרו הוא חול. לפיכך יש צדדים נוספים להקל: א. מחלוקת הפוסקים הנ"ל עוסקת בספרי קודש, האם הכריכה נחשבת בהם ככיסוי. ואילו כאן מדובר בספר שעיקרו הוא חול, וממילא יש לצרף את הסברה שהופיעה בתשובה המקורית, שיש הסוברים שכאשר הספר כלל לא נדפס בכוונה של קדושה, גם על הדף הזה לא חלה קדושה. ב. גם אם ננקוט שבדף הזה יש קדושה, נראה שיש יותר מקום לראות אותו כנפרד משאר הדפים, כך שהדפים האחרים ייחשבו לגביו ככיסוי. דהיינו: כאשר מדובר בספר שכולו ספר קודש, הרי הכריכה נועדה לצורך הספר הזה, והיא מחוברת בו ובטלה לגביו, ולפיכך יש מקום לסברה שאין היא נחשבת ככיסוי כיוון שהיא חלק מן הספר. אולם כאן, מבחינת קדושת השמות יש כאן רק דף אחד שיש בו קדושה ושאר הדפים הם חול גמור. אף שפיזית הדפים מחוברים כולם ביחד, הדפים האחרים אינם מיועדים לצורך הדף הזה ואינם "חלק ממנו", ולפיכך יש יותר מקום לראות אותם כעומדים בפני עצמם, כך שייחשבו ככיסוי עבורו.