שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • פירות שביעית

אכילת גידולי שמיטה מארץ ישראל בחו"ל

undefined

מכון התורה והארץ

א מרחשון תשפ"ב
שאלה
שלום וברכה, מי שגר בחו"ל ורואה בסופר פירות וירקות שמקורם בישראל וככל הנראה הם גידולי שמיטה. האם מותר לו לאכול אותם? כי הרי אם הם קדושים בקדושת שמיטה, האם לא עדיף שיהודי יקנה אותם ויאכל אותם בקדושה מאשר מי שאינו יהודי? למרות שעצם המכירה שלהם והבאתם לחו"ל נעשתה לכאורה בעבירה? ישר כח ותזכו למצוות
תשובה
בס"ד בס"ד שלום וברכה א. אם ירק הגיע לחו"ל (עגבניה, מלפפון וכדו') יש סבירות שירקות אלו גדלו באדמות שנוהגים בהם על פי היתר מכירה. יסוד ההיתר מכירה הוא שהקרקע נמכרת לגוי והוא בעל הקרקע ולכן גם הירקות שלו, וממילא יכולים לשווק אותם בכל מקום בארץ בחו"ל, ליהודים וגויים, שאין בהם קדושת שביעית. ב. בארץ לא מקפידים לבדוק את הייצוא לחו"ל האם נעשה בו היתר מכירה, להבדיל מהסחורה המשווקת לחנויות הארץ, שם צריך המגדל להביא אישור שיווק ירקות לשביעית, אבל לחו"ל אין למי להגיש אישור זה, ועל כן יתכן שאין לו אישור. אבל מכיוון שבארץ נמכרו רוב הקרקעות החקלאיות א"כ אפשר לתלות ברוב. אפילו שזה קבוע (מקום הגידול) ובמקרה כזה לא הוליכם לפי הרוב, אבל מכיוון שהתוצרת כעת נמצאת בחו"ל ואי אפשר לבדוק את מוצא הירקות הללו, הרי זה כבשר שנמצא ברחוב שאנו הולכים לפי הרוב, ורוב הירקות בארץ הם כלולים בהיתר מכירה, א"כ ירקות אלו דינם כרוב הירקות הגדלים בארץ ישראל שהם ירקות היתר מכירה. ג.. לאחר שאמרנו שהירקות הם היתר מכירה, א"כ בעצם אמרנו שאין בהם קדושת שביעית, מכיוון שכל הירקות שנמכרו הם מוגדרים הלכתית כפירות עכו"ם, אחרת לא יכלו לייצא את הירקות, אלא מכוח שעשו היתר מכירה והם כפירות עכו"ם וא"כ לפי הב"י, וכפי שאנו נוהגים אלו פירות שאין בהם קדושת שביעית ולכן ייצאו אותם לחו"ל בלא עבירה. לפי דברינו אלו אין חובה על תושב חו"ל לקחת ירקות אלו שאנו דנים אותם לפי הרוב והם כפירות נכרים שאין בהם קדושה. אדרבא אם נפסוק שירקות אלו הם בקדושת שביעית, אנו אומרים שהמייצא עבר על איסור של הוצאת פירות לחו"ל, על כן נראה שיש להגדיר ירקות אלו ככלולים בהיתר מכירה ואין בהם קדושה, ואין חובה לקנותם, ומה לי יהודי מה לי נכרי שאוכלים פירות אלו. ד. אולי יאמר היהודי בחו"ל, אולי המכירה לא חלה כלל, ולכן יש בהם קדושת שביעית, זה דבר שהוא הוצאת לעז על ישראל קדושים שאנו מחזיקים שעשו היתר מכירה, ובייחוד בדבר שלא עולה להם כסף, ורק צריכים לחתום ולהסכים למכירה, על כן נראה שאנו חוזרים להבנה שירקות אלו הם מהרוב שעשו היתר מכירה. ה. אלא שיתכן ויטען היהודי בחו"ל שכדאי שהוא יאכל את הירקות הללו, מכיוון שאם לא עשו בירקות אלו היתר מכירה א"כ הם קדושים ועדיף שיהודי יאכלם, ואם עשו היתר מכירה היהודי לא יפסד בכך שאוכל פירות נכרים. יסוד זה נכון בשלב זה של השנה, שעדיין אין לנו ספיחים, אבל משעה שיש בארץ ישראל ספיחים, לכאורה עדיף שיהודי לא יקנה את הירקות הללו, מכיוון שירקות אלו יתכן שהם אסורים באכילה. ו. סיכום: נראה שעד שיגעו לארץ ירקות ספיחים (מפורט בטבלאות קטיף שביעית ובאתר מכון התורה והארץ) יש עדיפות שיהודים בחו"ל יקנו את הירקות שמגיעים מהארץ, אולם לאחר שכבר מגיע יבול שיש בו חששות של ספיחים, נראה שאין עדיפות לכך שיהודי יקנה את הירקות. בברכת התורה והארץ יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ .
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il