לפי דברי ה'אורחות צדיקים' ו'חובת הלבבות', איך אני יודע אם אני אוכל ממתקים בשביל לעבוד את ה'? האם באמת צריך כל אכילה לחשוב על זה? מה האיסור לאכול בלי לכוון לשם שמים?

בס"ד שלום וברכה, ישנם מדרגות מדרגות בכוונה לשם שמים, ישנם כוונות כללית ויש כוונות פרטיתיות. ניתן לתת לכך דוגמא מכוונה באמירת שם ה'. יש שנוהגים לומר לפני התפילה שכל פעם שהם יאמרו שם הכוונה לכל שה' הוא אדון הכל. מי שבדרגה גבוהה יותר מכוון כל פעם שאומר שם. ומי שבדרגה יותר גבוהה מכוון בכל מילה בתפילה וכך יש עוד הרבה מדרגות. כך גם לגבי כוונה לשם שמים, ישנה כוונה כללית שאדם אומר בבוקר, "אני רוצה היום לעשות את כל מעשי כפי רצון ה'". ומשתדל לעשות כך אך יש זמנים במשך היום שהוא לא זוכר כוונה זאת בפועל. ישנה דרגה גבוהה יותר שלפני כל סעודה, הליכה לעבודה וכו' הוא אומר סעודה זאת אני עושה כדי שיהיה לי כח לעבוד את ה', אני הולך לעבודה כדי שאוכל ללמוד תורה וכו'. ויש מדרגה גבוהה מכך שלפני כל מנה הסעודה הוא חושב האם מנה זו נצרכת לחיזוק גופו לעבודת ה'. וכך יש מדרגות מדרגות. כל אדם צריך להתקדם בעבודה ה' שלב אחר שלב בלי לקפוץ מדרגות. לצעוד מהדרגה הבסיסית לדרגה שאחריה. המדד מתי הוא צריך להתקדם, לענ"ד אם המדרגה הבאה אימה מכניסה אותו ללחץ ולהססנות האם מה שאני עושה כעת בטוח שזה לעבודת ה'? אין איסור לאכול בלי לחשוב על לשם שמים, אך השאיפה שצריכה להיות לכל אדם היא "שכל מעשיו יהיו לשם שמים" כדברי המשנה באבות (ב,יב). וכתב הברטנורא: "וכל מעשיך יהיו לשם שמים - אף בשעה שאתה עוסק באכילה ושתיה ובדרך ארץ לא תתכוין לההנות גופך, אלא שתהיה בריא לעשות רצון קונך". והאריך בזה הרמב"ם בשמונה פרקים פרק ה' - וכתב על המדרגה העליונה "ודע שזאת המדרגה היא עליונה מאד, לא ישיגוה אלא מעט מזער ואחר הרגל גדול". ומשווה את דרגתו לדרגת הנביאים. בברכה, בברכה,