שלום רב. האם מותר לזרוע בשביעית בתוך הבית בעציץ שאינו נקוב (תבלינים וכדו'), ומה לגבי הרכבה בבית?

שלום וברכה ! א. הוראת רוב הפוסקים להחמיר בזריעה ונטיעה בשמיטה אף בעציץ שאינו נקוב בבית, והמיקל יש לו על מי לסמוך. ב. לגבי הרכבה בבית (כשאין איסור כלאיים) ניתן להקל, והמחמיר בזה תבוא עליו ברכה. מקורות: בירושלמי (ערלה א' ב') יש ספק ביחס לנטיעה בתוך הבית, וז"ל: "רבי יוחנן בשם רבי ינאי: אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשרות, דכתיב 'עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה', ובשביעית צריכה, דכתיב 'ושבתה הארץ שבת לה', וכתיב 'שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור'". כלומר נטיעה בבית, חייבת בערלה, ופטורה מן המעשרות. אך לגבי שמיטה, מפס' אחד משמע שהאיסור הוא דוקא ב"שדך", ומהפס' השני, משמע שכל הגדל על "הארץ" חייב. כלומר הספק של הירושלמי הוא, האם איסורי השמיטה כגון "שדך לא תזרע" וכו', קיימים בפני עצמם, והפסוק "ושבתה הארץ", בא להוסיף חיוב עשה לגבי הזריעה בבית, או שהעשה של ושבתה, שייך רק ביחס לאיסורי לאו, שנאמרו דוקא ב"שדך" (ראה שבת הארץ קונ' אחון ג',ובשו"ת שבט הלוי ח"ו קס"ז בתשובה שכתב לגר"י אפרתי). ונחלקו הפוסקים האם יש להקל בזמן הזה בזריעה בבית, כיון ששביעית דרבנן. דעת פאת השולחן (כ' נ"ב) שיש להקל, וכן דעת הגר"ע יוסף זצ"ל (השביעית והלכותיה עמ' כ"ב), אולם מרן החזו"א (כ"ב א', כ"ו ד') נטה להחמיר, מצד ספק ספיקא, כיון שגם אם נאמר שזריעה בבית מותרת מהתורה, מכל מקום שמא יש בזה איסור דרבנן, וכמו כן עצם הספק הוא ספק של תורה ולכן יש להחמיר למעשה (שבט הלוי שם, ובמנחת שלמה נ"א ז' תמה על דברי פאת השולחן). ולגבי עציץ שאינו נקוב בבית הלא, החזו"א (סי' כ"ו ס"ק ד') עצמו נוטה להחמיר, אלא שכתב שאין בידו למחות, וכתב על דבריו שבט הלוי (שם), וז"ל: "ובאמת סברא גדולה להחמיר דאינו נקוב בנקוב מיחלף טובא כיון דלהלכה גם אם הוא נקוב כהוצאת משקין ופחות מכדי שורש קטן נקרא אינו נקוב, והעולם אינם יודעים לחלק ביניהם . והוסיף: "איברא מכ"מ באיכא תרתי בית וגם אינו נקוב מאן דמקיל בזה כגאון ישראל החזון איש (אשר צידד כן במכתב) מי מפיק מיני'". אציין מעשה רב מעניין, שכתב בעל שבט הלוי (שם, וז"ל: "דבדידי הי' עובדא עם הגאון חזון איש זה לי שלשים שנה שדעתי הי' אז שרצפה הרגילה הנ"ל הו"ל כאבן ומפסקת בין עציץ לקרקע ונקרא לעולם אינו נקוב והחזון איש התווכח אתי ואמר דרצפה זאת אינה מפסקת והעציץ יונק מבעדה מן הקרקע, ושוב אחרי זמן הרימותי עציץ כזה ואבן הרצפה מן הקרקע וראיתי ברור שכנגד נקב העציץ הי' חלול כמו נקב באבן הרצפה על השכבה העליונה וניכר לעינים שזה מכח משיכת קרקע העציץ ע"י נקב שלו ואין האבן מפסיק, ואמרתי ברוך שבחר בחכמים ובמשנתם". ולפי האמור, מה שכתב החזו"א (סי' כ"ב - א'), שאין יניקה מהקרקע ברצפה של אבן (בבית), אין כוונתו לרצפה הרגילה שלנו שיש בה בלאטות. וכמו כן דברי הגר"ש וואזנר בתשובה לעיל היו ביחס לחממות וכו' שעושים בהם גם היתר מכירה, ולא עבור בית פרטי, שבזה כשאין צורך, נכון להחמיר וכן הוראת הפוסקים (כן א"ל הגרא"צ הכהן שליט"א). ולמעשה כיון שיש בזה מחלוקת הפוסקים, המיקל בזריעה בכלי שאינו נקוב בבית יש לו על מי לסמוך, אך דווקא כשיש צורך אמיתי. וגבי הרכבה (שאין בה איסור כלאיים כמובן) שגם היא אסורה בשמיטה (ראה רמב"ם שביעית א' ד'), יש מקום להקל, כיון שעצם איסור הרכבה או הברכה בשמיטה, הינו מדרבנן (בצאת השנה עמ' כ"ט, שבת הארץ ד' ד' אות ג'), ובצירוף האמור, יש להקל, והמחמיר בזה תבוא עליו ברכה. ברכת ה' עליכם,