"המלאכים אינם מבינים ארמית, לפיכך נאמר הקדיש בארמית כדי למנוע מן המלאכים להבין אותו, שמא יקנאו בעם ישראל. " וכי למלאך יש בחירה חופשית או מידות רעות? הוא רק כח עושה רצון בוראו. אז מה פשר התשובה? "הלימוד נעשה בבית כנסת, בשפה המדוברת בפי הנוכחים, והקדיש בארמית היה המשך טבעי לדיבור וללימוד בארמית שרווח באותם הימים." אולי זה מנהג לא נכון הטעון תיקון?

לשואל שלום, מדברי חז"ל במסכת שבת (פח ע"ב) עולה בבירור, שאכן אין קנאה ואין יצר הרע אצל מלאכי השרת. אבל כתב המהר"ל ב"גור אריה" (בראשית א, כו), שאין מדובר ב"קנאה" הנוהגת בין בני אדם, אלא ביטוי מושאל הוא, כדי לבטא את מעלת האדם מבחינות מסוימות על פני מלאכי השרת, כפי שעולה ממקורות שונים (בראשית רבה ח, ט; בראשית רבה יז, ד; סנהדרין נט ע"ב; חולין צא ע"ב; ועוד). אבל הט"ז בספרו דברי דוד (בראשית א, כו) כתב, שאמנם אין קנאה בינם לבין עצמם, אבל בינם לבין בני האדם ישנה קנאה. לגבי אמירת הקדיש בעברית, כתב הרב חיים דוד הלוי, רבה של תל אביב, בספרו "עשה לך רב" (ח"ג סימנים י-יא): "מדברי הזוהר הקדוש (בפרשת תרומה. העתיקו מרן הבית יוסף שם) נראה שיש חיוב לאמרו בארמית דווקא, 'ואנן בעינן למימר ליה בלישנא דסיטרא אחרא' וכו', ודעת חכמי האמת היא כן (עיין בכף החיים סימן נו, אות יב) מטעמים שאין אתנו יודע עד מה, ולכן קצרה ידינו מהכנסת שינויים בענין זה". בברכה נאמנה