שלום הרב, כמה שאלות על קבלת תענית- בסידורים מופיע להתנות את הקבלה באמירת "מזמור לדוד ה רועי" שאם לא אוכל או לו ארצה כשאומר מזמור זה אוכל להפסיק. וכך פעמים נהגתי בעצמי. אמנם ראיתי עכשיו בשו"ע (יו"ד ס רל"ח) שלכאורה צריך ג הדיוטיות וכיו"ב בשביל להתיר והנה לשונו: אין הנדר והשבועה ניתרים, אלא על פי מומחה או בג הדיוטות, שאפילו פירש והתנה בשעת הנדר או השבועה אימתי שירצה שיבטלנו מעיקרו, או שתולה (באחר) שיבטלנו אימתי שירצה, אינו כלום, דמיד כשחל הנדר אין לו התרה אלא ע"י מומחה או ג הדיוטות ואפילו אם תלאו בדעת אחד וקיימו ושוב נשאל על הקיום אינו מועיל. הדין כך גם לגבי תעניות? צריך מומחה??? ולמה לא הזכירו בסידורים פרט ככ חשוב! ומה אעשה עתה שהיו לא פעם תעניות שובב"ים וכיו"ב שנהגתי כך לבטלם? דבר שני. שאלה של "לו יצוייר" בשביל שאוכל להבין את כל עניין קבלת התענית- אם אדם קיבל תענית ליומיים והתיר תעניתו ביום השני ואכל, היום הראשון עולה לו לתענית (שכן הושלם) או שכיוון שקיבל כיחידה אחת בטל קצת בטל הכל? במהלך מריבה משפחתית לא עלינו נפלט מפי נדר שאם פלוני יאמר כך וכך אצא מהבית ולא אשוב, לא זכור לי שאמר אבל מסתבר שעד סוף החיים הוא יאמר זאת.. הנדר חל לעד? ההתרת נדרים בערב ראש השנה מועלת לבטל את הנדר מימלא? סליחה הרב ותודה רבה.

הנוסח שמובא בסידורים, נועד לפטור את הבעיה שאם אדם צם ויהיה קשה לו לסיים, כיצד ימצא שלושה אנשים שיעשו לו התרת נדרים לכן יאמר מזמור לדוד, וזה חלק מקבלת התענית במנחה. ב. קיבלת שני ימי צום - תלוי בכוונה אם קיבלת יומיים רצופים או סתם לצום יומיים ניתן להשלים יום אחד. ג. ראוי להימנע מצומות ולחזק לימוד תורה ומוסר, ובוודאי שלא לנדור נדרים זהו איסור חמור ודרך לא נכונה בעבודת ה'. ד. נדר ידוע צריך לחשוב עליו בזמן התרת הנדרים.