שלום, בכל יום שעובר אני שומע על עוד ועוד יהודים שנטשו את היהדות, נטשו את המוסר, נטשו את האמת, וחיים ברמה של סדום ועמורה. את חלקם הגדול אני מכיר אישית. על כמה מהם גיליתי רק לפני כמה ימים. כמובן שזה לא נכון, אבל מיום ליום, וככל שאני שומע על יותר ויותר סיפורים - אני באמת מרגיש כמו היהודי האחרון. כמו אברהם אבינו, שעומד לבד מול כל העולם. וזה רע מאוד, זאת הרגשה נוראית, להרגיש שאני עומד לבד מול עולם חסר מוסר והיגיון יהודי. איך להתמודד מול זה? אשמח לתשובה.

בס"ד שלום רב לשואל היקר, מסכים איתך שהרגשה כזו היא קשה מאד. אך כפי שדייקת לכתוב, זו הרגשה בלבד וממילא אינני מסכים עם ניתוח המציאות שלך. יש אכן ירידה במחוזות מסוימים, אך מאידך יש עליה אדירה ברצון ללמוד תורה, לדבוק בה', בטהרת המידות ובכל שאר התחומים התורניים. היקף הנושאים הנחקרים ונלמדים לעומק בהלכה ובאגדה הוא עצום!! ועוד ועוד.. הדבר נכון הן בקרב שומרי תורה ומצוות מבית והן כאלו השבים אל דרך התורה. מו"ר הרב זלמן מלמד שליט"א שב ומזכיר שוב ושוב את דברי רבותינו שגדולה מידה טובה יותר ממידת פורענות פי חמש מאות(לפחות) ועל כן, כל התחזקות שווה לחמש מאות נפילות, וממילא ודאי שהמציאות הולכת ומתקדמת ומתקדשת. ונכון הדבר שלא תמיד זה נראה לעין, ולעיתים אף נראה כאילו יש נסיגה, אך האמת היא שבפנימיות הטוב האלוקי, ודבקות בה' הולכים ומתבררים, הולכים ומתגלים. צריך ללמוד כיצד לזהות זאת. נוסיף ונדגיש שאין זה פוטר אותנו מאחריות לתקן כל מה שביכולתנו, ואדרבה הטוב הגדול רוצה בתיקון שלם, ולא מיואש מהנפילות. בשורות טובות לכל ישראל