בהמשך לשאלה שלי הרמבם כותב בהקדמה ליד החזקה כך: וכן כל אחד ואחד כותב לעצמו כפי כוחו, מביאור התורה ומהלכותיה כמו ששמע, ומדברים שנתחדשו בכל דור ודור, בדינים שלא למדום מפי השמועה אלא במידה משלוש עשרה מידות והסכימו עליהן בית דין הגדול. וכן היה הדבר תמיד, עד רבנו הקדוש. האם הכוונה לסנהדרין שבירושלים? ולאחר חורבן הבית אין שום סמכות לאף חכם לדון בעצמו ביג מידות?

שלום (סליחה על העיכוב במתן התשובה) בהמשך דבריו כותב הרמב"ם: "גם יתבאר מהם (בשני התלמודים, ירושלמי ובבלי) דברים שגזרו חכמים ונביאים שבכל דור ודור לעשות סייג לתורה...וכן יתבאר מהם המנהגות והתקנות שהתקינו, או שנהגו בכל דור ודור כמו שראו בית דין של אותו הדור. לפי שאסור לסור מהם, שנאמר (דברים יז יא): "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"...וכן משפטים ודינין פֶּלִאים שלא קבלו אותן ממשה, ודנו בהן בית דין של אותו הדור במידות שהתורה נדרשת בהן, ופסקו אותן הזקנים וגמרו שהדין כך הוא – הכל חִבר רב אשי בתלמוד, מימות משה ועד ימיו" למדנו מדבריו שכל חידוש של לימוד בי"ג מידות שהגיע לדיון לפני בית דין הגדול של אותו הדור, אף בדורות שהיו בבבל שלאחר החורבן, נכלל בדברי הגמרא וההלכה לאחר שדנו והחליטו שכך ראוי להיות הדין. הסנהדרין כבר לא פעלה בתקופה זו. יום טוב