א. האם אומרים ביום העצמאות הלל שלם או חצי הלל? ב. האם מברכים על ההלל ביום העצמאות?

שלום רב, א. אומרים הלל שלם. אמנם הרב משה צבי נריה זצ"ל סבר שנכון לומר חצי הלל ביום העצמאות, אבל לא התקבלה דעתו, ולמעשה הרבנות הראשית תקנה לומר הלל שלם ביום העצמאות וביום ירושלים. ב. לגבי ברכה על ההלל ביום העצמאות - כתב הרב יעקב אריאל שליט"א שהדבר נשאר פתוח, ולא הוכרע. למעשה כדאי להעמיד שליח ציבור שנוהג לברך ויוציא את כל מי שמסתפק אם לברך. מקורות והרחבה: א. לאחר קום המדינה הרבנות הראשית תקנה לומר הלל שלם ביום העצמאות (נכתבו כמה תשובות בביאור הדין, ראה למשל שו"ת קול מבשר ח"א, סי' כא). כמה שנים לאחר מכן פרסם הרב משה צבי נריה את דעתו שיש לומר רק חצי הלל ביום העצמאות. זאת משלש סיבות: 1. נאמר בגמרא (שבת קיח:) שמי שקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף. על כן יש לומר רק חצי הלל שאז אין זה כמחרף ומגדף. וכעין זה סבר הגרי"ד סלוביצ'יק (נפש הרב עמ' צו). 2. בכך שאומרים רק חצי הלל אנו מדגישים מצד אחד את ערכו וחשיבותו של היום, ומצד שני שעדיין אין הגאולה שלימה. 3. על פי הקבלה אין לומר הלל שלם בימי ספירת העומר (ראה משואה ליצחק עמ' 585). על טענות אלו השיבו: 1. מי שאומר הלל על נס אין זה כמחרף ומגדף (ראה יביע אומר ח"ה, או"ח, לה, וכן יביע אומר ח"ו, מא). 2. למרות שעדיין אין הגאולה שלימה יש לומר הלל שלם על ההצלה מעבדות לחרות וממיתה לחיים, כפי שהורו חכמינו בגמרא בפסחים (קיז.), ומגילה (יד.). ראה קול מבשר (שם). 3. אין כוונת הזוהר שלא אומרים הלל כלל בימי ספירת העומר. אלא כוונת הזוהר היא שאין לומר הלל מצד שמחת המועד, אבל אם יש טעם אחר לומר הלל בספירת העומר, אזי יש לומר הלל, וכפי שאומרים הלל בשחיטת הפסח בפסח שני בי"ד באייר אף שחל בימי ספירת העומר (הגר"מ ראטה, צניף מלוכה עמ' 109-110). למעשה הרבנות הראשית קבעה לומר הלל שלם ביום העצמאות כפי שכתב הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, וז"ל (שו"ת הרב הראשי תשמ"ח-תשמ"ט, עמ' 371): "הרבנות הראשית תקנה לומר הלל ביום העצמאות, מהסיבות הבאות: יצאנו מעבדות לחרות, משלטון זרים לשלטון עצמאי שלנו, שערי הארץ פתוחים לכל יהודי וריבוי מוסדות התורה בארץ, עד שאפשר לומר שלא היה כדורנו בו יש כל כך הרבה ישיבות ומוסדות תורה וכו' - אלו הם סימני גאולה ודאיים". לגבי ברכה על ההלל רוב הרבנים הראשיים סברו שאין לברך על ההלל. אולם דעת הרב שלמה גורן היתה שיש לברך (הובא בהלכות יום העצמאות ויום ירושלים עמ' קמ- קמז). זכורני מתקופת לימודי בישיבת מרכז הרב, שהשליח ציבור היה מברך על ההלל על אף שראש הישיבה מרן הגר"א שפירא זצ"ל לא היה מברך. כנראה שהגר"א שפירא בעצמו סבר שיותר נכון שלא לברך, אבל הסכים, ואף היה ניחא ליה שהשליח ציבור יברך, וכפי שנהגו מזמן הגרצי"ה על פי הוראת הגר"ש גורן. הגר"ד ליאור שליט"א כתב שיש לברך על ההלל (דבר חברון מועדים, עמ' קכו). הגר"י אריאל שליט"א כתב שלגבי ברכה על ההלל ביום העצמאות הדבר נשאר פתוח, מה שאין כן ביום ירושלים שהרבנות הראשית קבעה לקרוא את ההלל בברכה (מובא באתר ישיבה). ראה בקונטרס 'הלל ביום העצמאות ויום ירושלים' לג"ר שלמה הירש שליט"א שהקיף את הנושא מכל הצדדים כדרכו.