שלום הרב ! אני זוכר שלקחתי בעבר בקבוקים ממחזור (האלה שזה כמו כלוב ואם היד אפשר לשלוף, אך גם יצא לי להיכנס לתוכם כדי לקחת הרבה בקבוקים) אני לא זוכר אם עשיתי את זה רק ביישוב / ליד הישיבה התיכונית שלי - ואז יתכן שבמשך הזמן זה הוחזר ע"י משפחתי / הישיבה בה למדתי, או גם מעוד מקומות.. האם צריך להחזיר למקומות בו יכול להיות שלקחתי? (מה עוד שיכול להיות שלקחתי רק בקבוק אחד ממקום מסוים - ואז זה פחות משווה פרוטה, או שלקחתי. כמה אבל זה של חברה / מועצה ומכל אחד בנפרד זה פחות משווה פרוטה - האם אפשר להקל במצב של ספק כזה? מה עוד שאני לא כ"כ יודע למי להחזיר בנוסף יצא לי להשתמש (בעבודות של התיכון וכאלה), בתמונות וכו', שלמפרע גיליתי שאסור להשתמש / הם לא מרשים להוריד, וגם להוריד שירים מיוטיוב, האם עכשיו אני צריך להחזיר להם את "הגזלה" או שרק מכאן ולהבא? ואם כן איך? תודה רבה!

שלום וברכה, א. יש חילוק בין מיכלים של המועצה למיכלים של חברה, לרוב למועצה אין בעיה שיקחו מהמכלים, אך החברות לא נותנות רשות לקחת. לכן ממכלים של חברות אין לקחת. יש לדון האם החברה זוכה בבקבוק כאשר הוא נמצא במיכל, לדעת המחבר בשו"ע מיכל כזה שניתן בקלות להוציא ממנו, וכך עושים רבים, אינו חצר המשתמרת ולכן אין קונה. אך לדעת הרמ"א כאשר יש דעת אחרת מקנה גם חצר שאינה משתמרת קונה, ובכל זאת יש להסתפק האם כאן דעת האנשים שמניחים במיכל להקנותו. גם אם החצר לא קונה, אסור לקחת ללא רשות, מדין ה'יורד לאומנות חברו'. החברה השקיעה כספים כדי שאנשים יביאו למקום זה בקבוקים והלוקח משתמש בהוצאה זו וגורם להם הפסד (המקור לכך הוא בבבא בתרא כא: ותוספות שם - שאין לקחת דגים מהמצודה גם אם עדין לא נקנו לבעל המצודה). למעשה נראה שאם יש לך דרך להחזיר בקלות תעשה זאת, ב. לגבי סברתך שיש כאן גזל פחות משוה פרוטה, האחרונים דנו האם להשוות דין מוצא אבידה שאינו חייב בהשבה כאשר לכל אחד מהשותפים יש לו פחות מפרוטה, לגוזל או מזיק חפץ של שותפים. שיעורי ר' שמואל (ב"מ כו:) - "יש לחקור בגונב פרוטה אחת משני שותפין אם מתחייב בוהשיב את הגזילה ובחיוב דמים, דבגמ' מבואר הדין בהשבת אבידה דבעינן שו"פ לכ"א, ויש לדון אי גניבה חשיב כאבידה וחד דינא אית להו, או דבגניבה חייב גם בכה"ג...". וכן בספר לב מבין לב (גזלה א, ו) דן בשאלה זו. עוד יש לדון האם חברה בע"מ נידונית כשותפים או כבעלות אחת. (כעין מה שכתב המרומי שדה ב"מ כה: - ועיקר מה שהעלה הרא"ש סברא מהא דשל האמוריים אינו ברור לענ"ד, שהרי שם הוי אבידה דכל ישראל, וא"כ הוי פחות משו"פ לכל אחד, והוי כשני פרוטות לשלשה שותפין להלן דאינו אבידה, כך הקשה תלמיד ותיק. וצ"ל דכל ישראל באים מטעם ירושה, והוי בקודם חלוקה כתפוסת הבית דהוי כבעה"ב אחד.) ג. לגבי הורדת שירים מיוטיוב לענ"ד אין איסור וכך כתב הרב אישון (ראש מכון כת"ר). לגבי שימוש בתמונות עם זכויות יוצרים, אם שימוש זה עולה כסף עליך לשלם אם השימוש אינו עולה כסף אלא שהם אוסרים להשתמש אף שלכתחילה אין להשתמש השימוש אינו מחייב תשלום. בברכה,