שלום רב. ביו"ד סימן רס"ד מביא הב"י דעות שאם קבע עם מוהל שהוא יעשה את הברית אסור לחזור בו, וכן פסק שם הרמ"א. ובחו"מ סימן קפ"ט שאם סגרו בע"פ מותר לחזור מהמקח והרמ"א שם לא חולק. מה הדין למעשה, והאם אין הדברים סותרים?

שלום וברכה. אין סתירה בין הפסקים, מה שמבואר ביורה דעה שאסור לחזור בו, היינו משום שעובר על "שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב", ואדם צריך לעמוד בדיבורו, אך מוסכם שאם חזר בו, החזרה מועילה, כפי המבואר בחושן משפט בכמה מקומות. מקורות: הרמ"א ביורה דעה (רס"ד סע' א') פסק, שאסור לחזור בו, משום שאינו עומד בדיבורו, ועובר משום "שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב" (צפניה ג יג), ומותר לקרותו רשע, כמבואר בב"י (שם ובט"ז סק"ה). אך הוסיף שם הרמ"א שאם חזר בו, הוי חזרה כמבואר במרדכי (הובא בב"י שם), כיון שלא היה שום קניין מחייב, וגם קנין לא יועיל, דהוי "קנין דברים", שאין לו על מה לחול. ואין הדבר סותר, לדברי המחבר בחו"מ סימן קפ"ט, שאם סגרו על מקח בע"פ, שאפשר לחזור, כיון שגם באופן זה, עובר על איסור ומותר לבית דין לקוראו עבריין (שו"ת ראנ"ח הובא בפתחי חושן ריש ח"ז), וכדברי השו"ע עצמו בסימן ר"ז (סע' ז'): "הנושא ונותן בדברים בלבד, הרי זה ראוי לו לעמוד בדבורו אף על פי שלא לקח מהדמים כלום, ולא רשם ולא הניח משכון. וכל החוזר בו, בין לוקח בין מוכר, אף על פי שאינו חייב לקבל מי שפרע ה"ז ממחוסרי אמנה ואין רוח חכמים נוחה הימנו". ומה שהביא הב"י מחלוקת ביו"ד, שהובאה בהגהות מרדכי (פרק ר"א דמילה סי' תעב תעג) במי שנדר לחבירו להיות בעל בריתו או למול את בנו שצריך לקיים לו ואע"ג דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם (ב"מ לג: ב"ב סג.) אין זה קשור לעניינו כיון ששם מדובר על נדר, כיון שלדעת המהר"ם אסור לחזור, מטעם שמנהג בני אדם שנודרים בניהם זה לזה ומקיימים גם כאן צריך לקיים, וכדין קניין סיטומתא, אולם רבנו יחיאל חולק עליו בזה, כיון שאין קניין סיטומתא יכול להקנות דבר שקניין גמור אינו יכול להקנות, וכן דעת פוסקים רבים (מהרש"ל סי' ל"ו בשם המרדכי, הובא בקצות סי' ר"א סק"א, ובנתיבות סק"א, אך החת"ס ס"ו ב' ע"פ הרא"ש חולק, ראה פת"ש סק"ב). ובספר זכר דוד (מאמר א פרק מ"ג) כתב שאם אבי הבן חוזר בו מבחירת המוהל לאחר שהזמינו, עלול להיגרם לתינוק נזק ח"ו, משא"כ אם הולך באמונה, אז אין פתחון פה לקטרג עליו. ובפשטות בכלל איסור זה אם הוחזק המוהל למול שלוש מבניו (ראה בספר מילה שלמה עמ' תק"צ הערה 46 ושם דן לגבי חזקה בפעמיים). כמובן שאם המוהל מתרצה או שיש צורך גדול לקחת מוהל אחר, לא נאמר חשש זה, כל עוד עושים זאת בצורה מכבדת ובלי לפגוע באף אחד. בברכה נאמנה,