רש"י בדברים (יז, ח) כתב שמה שהיו הולכים לדון "אל־המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו" כאשר היו "דברי ריבת בשעריך", הכוונה היא כאשר היו חכמי העיר חולקים בדבר, זה מטמא וזה מטהר, זה מחייב וזה מזכה. אבל כשיש מחלוקת בין הדיינים הולכים על פי הרוב (ותמיד יש מספר אי זוגי של שופטים), ולא צריכים להסכים כולם עם הפסק! תודה.

שלום ההליכה אחר הרוב נכונה כאשר צריך להכריע בין הדיינים כיצד לפסוק את הדין במקרה מסויים שבו לכל דיין יש דעה ברורה בנידון או כיצד להכריע במצב חדש שהתעורר שבו מכריעים סנהדרין הגדולה. רש"י מדבר כאן שהדיינים מתלבטים כיצד להכריע בשאלה מסויימת ולהם לא ברור למה לדמות את המקרה שבא לפניהם, במקרה זה עליהם ללכת לסמכות גבוהה יותר - הסנהדרין. יום טוב