מה מברכים על סלרי? יש הבדל בין החלקים השונים של הסלרי - עלים, גבעולים והשורש?

שלום וברכה! העיקרון הוא שמברכים על מיני ירקות "בורא פרי האדמה" דוקא כאשר אוכלים אותם באופן שמקובל לאוכלם, ואם אוכלים אותם באופן שאינו מקובל ברכתם היא שהכל. דהיינו שירק שהדרך המקובלת היא לאכול אותו חי ולא מבושל (כגון מלפפון), מברכים עליו בורא פרי האדמה כאשר הוא חי, ואם מבשלים אותו ברכתו שהכל; ואילו ירק שרגילים לאוכלו מבושל ולא חי (כגון תפוח אדמה), מברכים עליו בורא פרי האדמה כאשר הוא מבושל, ואם אוכלים אותו חי ברכתו שהכל. ירק שרגילים לאוכלו גם חי וגם מבושל, ברכתו בורא פרי האדמה בשני המצבים. (שו"ע ר"ה, א, ומשנ"ב שם.) מתוך כך לגבי הסלרי: הגבעולים – מקובל לאכול אותם גם חיים וגם מבושלים, ולפיכך בשני המצבים ברכתם היא בורא פרי האדמה. שורש סלרי – נראה שהדרך המקובלת היא לאוכלו מבושל, ורק מעטים אוכלים אותו כשהוא חי. ואם כך, יש לברך עליו אדמה כשהוא מבושל, ואם אוכלים אותו חי מברכים שהכל. לגבי העלים – בספר "וזאת הברכה", בהערות ללוח הברכות אות מ"א, כתב שיש לברך עליהם שהכל, כיוון שהם עשויים לתבלין, ששמים מהם רק מעט בשביל להוסיף טעם במאכלים ולא אוכלים אותם מצד עצמם. אולם נראה שהמציאות כיום היא שרבים מכינים סלטים שמבוססים במידה רבה על סלרי, הן גבעולים והן עלים, כך שהעלים משמשים גם הם לאכילה ממש. לפיכך נראה שיש לברך עליהם אדמה. הערה לקראת חג הפסח הבעל"ט: לשאלה זו של ברכת הסלרי יש משמעות בליל הסדר, שכמה מן הפוסקים כתבו שיש עדיפות להשתמש ל"כרפס" בסלרי (עיין למשל במהרי"ל, סדר ההגדה, יד; משנ"ב תע"ג, יט), וכך נוהגים רבים. מכיוון שהכרפס נועד בין השאר לפטור את המרור מברכה ראשונה (עיין למשל בשבלי הלקט רי"ח; משנ"ב תע"ג, כ), אין לקחת לכרפס שורש סלרי כשהוא חי, שברכתו היא שהכל. אולם לפי דברינו, אפשר להשתמש לכרפס הן בגבעולים והן בעלים, שברכתם היא בורא פרי האדמה.