שלום הרב, מחבת שמשמשת בדרך כלל להכנת חביתה עם שמן (ולכאורה הכשרתה לפסח בהגעלה), ומיעוט תשמישה הוא צליית לחם על המחבת בלי שמן, ביבש. (ולכאורה תצטרך ליבון). מה דינה- האם אומרים רוב תשמישו של המחבת ברטוב (חביתה עם שמן) ולכן מספיק הגעלה ואין צורך בליבון? או שהחשבון של רוב תשמישו מיוחס אך ורק לטעם האיסור (החמץ), ובמקרה שלנו מדובר על הלחם שנבלע אך ורק ביבש ולפי זה רוב תשמישה האסור של המחבת הוא ביבש וצריך ליבון, כי מה שמעניין אותי הוא להפליט את טעם החמץ, וחמץ שנבלע ביבש ייפלט רק ע"י ליבון? כמובן לשיטת הספרדים שמקלים ברוב תשמישו. תודה

לדבריכם רוב תשמישה בשמן אך בדרך כלל במחבת מצטבר שומן שרוף שלא יורד בניקוי לכן יש ללבנו ליבון קל