כתוב בשמות (יב, כ) שהקב"ה אסר לאכול חמץ וגם כתוב בשמות (יב, לט) שהיו מצות לעם ישראל "כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה", אבל בסוף כן אכלו חמץ והיה זמן כדי שיתמהמה, כי הרי כתוב בשמות (יב, לד) "וישא העם את־בצקו טרם יחמץ", ובפסוק הבא כתוב ששאלו מהמצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת, ורק אחרי זה אפו את הבצק (כמו כתוב בשמות (יב, לט)) אז רואים מכאן שכן היה זמן כדי שיתמהמה, כי לא לקחו את כל הכסף והזהב בפחות משמונה עשרה דקות!!

שלום סליחה על העיכוב במתן התשובה, אינני יודע מה הסיבה לכך. אתה מעיר הערה נפלאה. ניתן לומר שהדברים נעשו במקביל, תוך כדי בקשת הרכוש מהשכנים המצרים אפו את המצות. חלק מהמשפחה אפה וחלק אסף את הרכוש מהשכנים ואם כן יתכן והכל נעשה באופן מהיר ובתוך זמן קצר. יום טוב