הפשרתי מאפה חלבי קפוא בתוכנית הפשרה של המיקרוגל עם צלחת פורצלן בשרית. מה דינה?

שלום וברכה, האוכל מותר משום שמן הסתם הצלחת היתה נקייה ואינה בת יומה (ומשום כך טעם האוכל שבה פגום). לגבי הצלחת, הבעיה גדולה יותר משום שצלחת מפורצלן היא עשויה מחרס מצופה בזכוכית. חרס כידוע אי אפשר להכשיר. לדעת רוב הפוסקים אין לכלי פורצלן הכשרה. אולם בענייננו יש יותר מקום להקל משום שהחימום במיקרוגל עובד אחרת מאש. המיקרוגל אינו מחמם את הכלי אלא את האוכל, והאוכל מחמם את הכלי, כך שנראה שהצלחת היא ככלי שני. להלכה - אם האוכל חומם רק למשך דקה במיקרוגל מן הסתם האוכל לא הגיע לחום של יד סולדת ואפשר לנקות את הצלחת ולערות עליה מים רותחים. גם אם יש ספק אם האוכל הגיעה ליד סולדת יש להקל ולהכשירה. אם האוכל בוודאות הגיע לחום של יד סולדת - יש אומרים שאין הכשר לכלי זה. יש מתירים להכשיר את הכלי על ידי הגעלה של הצלחת שלש פעמים (כשיטת בעל העיטור שמועילה הגעלה שלש פעמים לכלי חרס). יש שאף מקילים להסתפק בעירוי מים רותחים. למעשה נכון לשאול שאלת חכם ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות - בהתחשב אם יש צדדים נוספים להקל ולפי הצורך. מקורות והרחבה: השולחן ערוך (סימן תנא סעיף כג) כתב: "כלי חרס המצופין בהתוך זכוכית דינם ככלי חרס". ראה בחזון עובדיה פסח (עמ' קמט) שהביא את הדעות לגבי הכשרת כלי פורצלן: הרדב"ז, פמ"ג, קול מבשר ועוד פוסקים כתבו שדינו כחרס שאין לו הכשרה. וכך דעת רוב הפוסקים. אולם לדעת היעב"ץ ועוד קצת פוסקים דינו ככלי זכוכית. למעשה המשנה ברורה (סי' תנא ס"ק קסג) הביא את הפמ"ג בשם שירי כנסת הגדולה שדינם ככלי חרס (וממילא אין להם הכשרה). וכן פסק החזון עובדיה (שם). באגרות משה (ח"ה, יו"ד, סי' מו) היקל לבעלי תשובה להכשיר כלי פארצלן על ידי הגעלה שלש פעמים בצירוף שעבר י"ב חודש ובצירוף שהבליעה ברוב הפעמים רק בתשמיש כלי שני (אף שבדבר גוש יש ספק נוסף שדינו ככלי ראשון). ובמשיב מלחמה (ח"ב סי' קנ) היקל הגר"ש גורן לצה"ל להכשיר כלי חרסינה לפסח על ידי הגעלה שלש פעמים כדעת המקילים בכלי חרסינה שדינם ככלי זכוכית ובצירוף שבדרך כלל הם בולעים רק בכלי שני או שלישי ובדרך כלל אין היד סולדת באוכל המגיע לצלחת. ראה יביע אומר (יו"ד, ח"א, סי' ו) שהיקל להכשיר את הכלים על ידי הגעלה שלש פעמים במקרה של הפסד מרובה וחשש שלא יקנו כלים חדשים ואם לא יתירו להם להכשיר יאכלו בכלים לא כשרים. ובחזון עובדיה פסח (עמ' קמט) אף שכתב שאין להכשיר כלי פורצלן, התיר להכשיר כיור חרסינה לפסח על ידי עירוי שלש פעמים, בצירוף שרוב תשמישו במים שאין היד סולדת בהם ובצירוף היתרא בלע ובצירוף שרגילים להשתמש על ידי סבון ודברים פוגמים. לגבי הכלי פורצלן בימינו יש לדון אם הם יותר טובים או פחות טובים מפעם לעניין בליעה. במשיב מלחמה (שם) כתב שנראה שאין הפרש בין כלי החרסינה שלנו לבין של פעם. וראיתי מי שכתב שהכלי פורצלן שלנו פחות בולעות מהכלים שדיברו עליהם הפוסקים משום שהזכוכית עשויה בצורה יותר טובה. לעומת זאת בשיח נחום (עמ' 165) שמה שאנו מכנים כלי פורצלן אינם אלא חרסינה ואינם צורך להטביל אותם ואינם הפורצלן שדיברו הפוסקים שצריך להטבילם בלי ברכה. (אולם אין הכרח שהוא סבור שאין להם הכשרה בשום אופן שהרי לדעת היעב"ץ הפורצלן לא צריכים טבילה אבל מצד שני לענין הכשרה דינם ככלי זכוכית). וצ"ע במציאות הדברים. לגבי חימום במיקרוגל ראה מה שכתב בשו"ת שיח נחום (סי' מח), והביא מכתב מהגרי"א הענקין שהסכים לדבריו ואכמ"ל. יש לציין שכלי בשרי שאינו בן יומו שבלע טעם חלב נחשב 'היתרע בלע'. ראה לעיל שאחד הצדדים שכתב החזון עובדיה להקל להכשיר כיור חרסינה הוא שלדעת הרבה פוסקים חמץ בפסח נחשב היתרא בלע. שאלתי את הגר"י אריאל אם יש להקל בנידון שלנו אם האוכל אכן הגיעה ליד סולדת במיקרוגל. והשיב שלא הקילו להכשיר אלא לבעלי תשובה ואחרי י"ב חודש. (כנראה התכוון לאגרות משה הנ"ל). והסכים להקל ולהמתין י"ב חודש אם מדובר בכלי יקר או חלק מסט וכדומה שיש הפסד משמעותי. ואחר י"ב חודש יעשו הגעלה שלש פעמים. ובדבר חברון (יו"ד, ח"ב סי' צז) התייחס לשאלה בדיוק כמו שאלתנו (רק הפוך - חימום שניצל בשרי על צלחת חלבית) וכתב: "בפשטות נראה שאין לצלחת במיקרוגל דין כלי ראשון אלא כלי שני מכיון שהיא מתחממת מחמת השניצל. כמו כן מכיון שיש שכבת זכוכית דקה על הצלחת ולפי המחבר (או"ח, סי' תנא סע' כו) הזכוכית מונעת בליעה - אין היא צריכה הכשר כלל, אך לפי הרמ"א (שם) שמחמיר - לרווחא דמילתא יש לערות על הצלחת מים רותחים מכלי ראשון. וכתב לסיכום: "צלחת פורצלן חלבית שחומם בה שניצל במיקרוגל - לשיטת המחבר אין צריכה הכשר כלל,ולשיטת הרמ"א יש לערות עליה מים רותחים מכלי ראשון". עכ"ל הדבר חברון. וכן אמר לי הגר"ד ליאור בעל פה. וכדברי הגר"ד ליאור אמר לי עוד פוסק חשוב שניתן להסתפק בעירוי. פוסק אחר הורה שיש להקל על ידי עירוי שלש פעמים. כל טוב!