מהם ההלכות והמנהגים של יום העצמאות ויום ירושלים?

הקדמה 'זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו' רוממות יום זה חשיבותו רבה, באופן טבעי שמודים לקב"ה יהיה לנו זכות שהקב"ה יעשה עמנו עוד ועוד ניסים וחסדים. כפי שנותנים לילד סוכריה בבית הכנסת, הוא שמח ומודה על כך, השמחה הנסוכה עליו, ותודתו על קבלת הסוכריה, נותנת חשק לתת לו עוד ועוד. הבסיס ליום הזה שהוא נקבע כיום חג והודאה, לכן חשוב ללבוש בגדי חג ולקיים בבתי הכנסת תפילות חג, ולקיים סעודות חג ולימוד מענייני דיומא. א. המקור לחיוב קביעת יום טוב על ניסים – מובא בגמרא מסכת פסחים: הלל זה מי אמרו? נביאים שביניהם תקנו לישראל שיהיו אומרים אותו על כל צרה שלא תבוא. לכשנגאלים אומרים אותו על גאולתם. ועל פי זה קבעו בתפוצות ישראל כשמונים ימי פורים, ימי הודאה ותפילה. על הצלת קהילות מגזירת שונות ברחבי העולם, וקבעו זאת לדורי דורות. יש עד היום שני ימי הודאה ליהודי טריפולי, בימי חודש טבת, הנקראים 'פורים אשריף' ו'פורים ברגל' ימים שנקבעו מלפני מאתיים שנה. חוברו פיוטים לכבודם ואין אומרים בימים אלו תחנון. והיו נוהגים בהם שמחה והודאה ומשלוח מנות. ב. חיוב ההדאה מהתורה או מדברי חכמים נחלקו בזה חכמי הראשונים והאחרונים. לדעת החתם סופר – חיוב ההודאה בהצלה מגזירות חיובו מהתורה בכל שנה ושנה. ואילו הנצי"ב כתב – בשנה הראשונה החיוב מהתורה ובכל השנים הבאות החיוב מדרבנן. לכל הדעות יש חיוב של הודאה. על הצלה. ובמיוחד על שיבת ציון ותקומת המדינה שיש לה השפעה על הצלת כלל ישראל. ג. אמירת הלל מובא בשאילתות דרב אחאי – שמחויבים בני ישראל כלפי שמיא בזמן שמתרחש להם נס חייבים לומר הלל. ועל פי זה קבעה הרבנות הראשית לדורותיה עוד מימי הרבנים הראשיים הרב בן ציון חי עוזיאל והרב יצחק הלוי הרצוג לומר הלל ביום זה, ובהמשך הרב יצחק ניסים והרב אונטרמן, והרבנים עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו זכר צדיקים לברכה. ומי שמברכים על ההלל ביום ראש חודש, בוודאי יברכו על ההלל ביום העצמאות כפי שנוהגים יוצאי אשכנז, ויוצאי מרוקו ועוד. לגבי יתר בני עדות המזרח אומנם פוסקים רבים קבעו לומר הלל ללא ברכה כדין הלל בראש חודש, וברוב ימי הפסח. כך גם הייתה דעתו של הרב עובדיה הדאיה. אבל לאחר שהראו לי רבים מחכמי ספרד שפסקו ונהגו לברך על ההלל וביניהם הרב חיים דוד הלוי זצ"ל והרב הראשי הראשון לציון יצחק ניסים זצ"ל לגבי יום ירושלים, ובוודאי יש חשיבות לומר הלל בברכה ביום העצמאות. ד. ברכת שהחיינו נחלקו הפוסקים האם יש רשות לברך ברכת שהחיינו בכניסת יום העצמאות או יש חובה לברך ברכת שהחיינו. בימי חג דומים, חנוכה ופורים מברכים ברכת שהחיינו על קיום מצווה בימים אלו, הדלקת נרות חנוכה, קריאת מגילת אסתר בפורים. ואילו ביום העצמאות אין מצווה מעשית ביום זה. ונחלקו בדעת המאירי שכתב: כאשר אינו יכול לקיים מצוות הדלקת נרות חנוכה, אך רואה נרות דולקים יברך ברכת שהחיינו ושעשה ניסים. וכתב הרב משולם ראטה זצ"ל, דמות הלכתית מקובלת על כלל הציבור – שלדעת המאירי גם אם אינו רואה נרות חנוכה יכול לברך ברכת שהחיינו, וגם על יום העצמאות ניתן לברך ברכת שהחיינו, ומי ששמח ביום זה חייב לברך ברכת שהחיינו. דבר נוסף – ברכת שהחיינו שונה מיתר הברכות, שאומרים 'ספק ברכות להקל' – דהיינו שלא לומר ברכה כאשר יש ספק, אך בברכת שהחיינו לדעת פוסקים רבים. (הב"ח, הא"ר ועוד) גם אם יש ספק ניתן לברך, וראוי לברך הברכה לאחר תפילת עמידה לפני פרקי ההודאה. אני נוהג לחדש בגד חדש ולברך ברכת שהחיינו לכל הדעות. ה. נישואין, תספורת, וגילוח. רבני הדור הקודם הראשון לציון הרב יצחק ניסים והרב צבי פסח פרנק, הרב צבי יהודה הכהן קוק, והרב שלמה גורן. ועוד רבנים נוספים אשר התירו להסתפר והתגלח לכבוד יום העצמאות. והסביר הרב יצחק ניסים – הניסים שחווינו עם שיבת ציון מעבדות לחירות וממוות לחיים אשר השפיע על כלל ישראל, דוחה אבלות ישנה שיסודה במנהג. והוסיף: וכתב הרב חיים פלאג'י בספרו 'מועד לכל חי' בעירו יש משפחות שאירעו להם נס ביום ח' באייר וביום יא' באייר וקבעו להם כיום הודאה ומסתפרים בו. וסיכם: המורם מכל האמור, יום נס ושמחה שאירע בימי הספירה יש להתיר ולהינשא ולהסתפר בו. והוסיף: באשר ליום העצמאות, הנה אומנם הייתה ציפייתנו כי התקומה המדינית תתלווה בגאולה רוחנית, שהמדינה תהיה מושתת על עיקרי היהדות וערכיה. ולא זכינו לכך, אולם עניין זה אין בו להעיב על שמחת התקומה כשלעצמה. משום שהליקויים עשויים הם לחלוף, ותפילתנו כי יזכנו ה' לגאולה שלימה בקרוב. מדברי הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן מא רבים ועצומים מגדולי ישראל רואים בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, וכעין מה שכתוב בירושלמי (ריש ברכות), ר' חייא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכים וראו איילת השחר שהיה בוקע אורה. אמר לו רבי חייא לרבי שמעון בן חלפתא כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קמעה קמעה, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת, מאי טעמא, 'כי אשב בחשך ה' אור לי'. ובמגילה (יז:) מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא. והגר"מ כשר זצ"ל בספרו התקופה הגדולה (עמודים שעד - שעח) הביא כרוז בשם דעת תורה, שחתומים עליו כמעט כל גדולי הדור, וקוראים את הקמת מדינת ישראל בשם אתחלתא דגאולה, מכל מקום הואיל ועדיין רב הדרך לפנינו כדי להגיע אל המנוחה ואל הנחלה, הן מבחינה מדינית וצבאית, והן מבחינה מוסרית ורוחנית, לפיכך אין חיוב לגמור ההלל בברכה.